עמוד:דורות הראשונים ב'.pdf/122

‫אלכסנדר ינאי וממשלת הצדוקים ‬ ‫רלט‬ ‫

‫ "ופראנקעל טעה בזה עד שלא ראה את דברי הירושלמי כלל ויאמר‬ ‫בעמוד 35‬:

"והנה יהודה בן טבאי ברח לאלכסנדריא ולא נודעה עת בריחותו ונראה ‫שברח בימי אלכסנדר ינאי אשר הרג הרג רב בעמו ויצאו אז כמה אלפים מן‬ ‫הארץ להציל את נפשם וגם יהודה הי׳ בתוכם" אלה דבריו‪.‬‬

‫אבל הלא לשון הירושלמי על בריחת יהודה בן טבאי מפורש "‬יהודה בן‬ ‫טבאי הוון בני ירושלים בעון ממניתיה נשיא בירושלים"‪.‬‬ ‫ והדברים מבארים את עצמם שהי׳ זה בשעת שלום ולא מפני חרב והרג‬ ‫רב ברח מהארץ‪.‬‬ ‫והלשון בירושלמי "יהודה ‬בן טבאי הוון בני ירושלים בעון ממניתיה נשיא‬ ‫בירושלים" הוא כל כך מדויק ודוקא עד שאך מזה לבד הוא שם כל ענין דברי‬ ‫הירושלמי לפשוט מברייתא זו כי יהודה בן טבאי הי׳ הנשיא ולא שמעון בן שטח‪.‬‬

‫ב) וכן אחר זה בהסיפור על יהושע בן פרחיה נאמר בבבלי: "‬כד הוה שלמא שלח ליה וכו׳ אמר שמע מינה הוה ליה שלמא‪.‬״‬

‫וגם מכל זה אין זכר אצל המעשה מיהודה בן טבאי בירושלמי‪ ,‬לפי שרק‬ ‫יהושע בן פרחיה ברח בשעת הסכנה, וכי הופר שלום הארץ ושלום חכמי התורה‬ ‫בפרט, אבל לא הי׳ מזה דבר אצל יהודה בן טבאי בהלכו לאלכסנדריא‪ ,‬אשר גם‬ ‫"בעון ממניתיה נשיא בירושלים״‪.‬‬ ‫ ג) בבבלי אצל דבר יהושע בן פרחיה בא הדבר על שם שמעון בן שטח‬ ‫ונאמר ״כד הוה שלמא שלח ליה שמעון בן שטח־‪.‬‬

‫לפי שעדין לא הושבו הסדרים‪ ,‬והוא לבדו פעל ועשה והשתדל להשיב‬ ‫לאט לאט את כל הסדרים למקומם‪ ,‬ועל כן הי׳ רק הוא לבדו הכותב‪ ,‬וכמו שהי׳‬ ‫אז רק הוא לבדו יושב בין הצדוקים, "ולא הי׳ אחד מישראל יושב עמהם חוץ‬ ‫משמעון בן שטח״‪ ,‬וכל זה הי׳ מפני כי הסדרים אשר נהרסו בסוף ימי יוחנן‬ ‫הורקנוס היו עוד מהורסים‪ ,‬ורק שמעון בן שטח לבדו בכחו בהצר המלכות‬ ‫ובחכמתו הגדולה השתדל בסתר פנים להשיב הסדרים בלא פומבי‪ ,‬ובלא קול המון‬ ‫לבלי יתנגדו לו הצדוקים‪ ,‬אשר כל הנהגת הארין בידם‪ ,‬ולב אלכסנדר ינאי נתונה ‫להם‪ ,‬ועל כן עשה זה הוא לבדו‪.‬‬

‫אבל בירושלמי אצל יהודה בן טבאי‪ ,‬אשר כל סדרי הארין היו אז על‬ ‫מקומם נאמר זה באמת ממעשי הכלל‪ ,‬ככל שעת שלום אשר דברים כאלה נעשים‬ ‫בפומבי ומרבים יחד‪:‬‬ "והיו בני ירושלים כותבין מירושלים הגדולה לאלכסנדריא הקטנה^(מב)‪.‬״‬ ‫‫

---

‫

הערה (מב): ‬וראוי לנו להעיר בזה על דברי ימי הדורות הבאות בהברייתות הקדומות עצמן, לבין‬ ‫האגדות המאוחרות אשר באו אחר זה ונמשכות עליהן‪ ,‬שהם שני דברים ועלינו לחלקם זה מזה‪.‬‬ ‫כי הדברים על מעשי הימים הראשונים הנם דבר קבלותיהם מתוך הברייתות הקדומות אשר נסדרו שם‪,‬‬ ‫והאגדות על זה נתוספו עליהם אחר זה. ‬ ‫ועל כן יש בזה אגדות חלוקות‪ ,‬וכן הוא גם במקום הזה שיש אשר תלו האגדות ההם בחזרתו של‬ ‫יהושע בן פרחיה‪ ,‬ויש שתלו זה בחזרתו של יהודה בן טבאי‪ ,‬וכל זה אינו נוגע לעצם הדברים עצמן‪ ,‬והוא כלל‬ ‫גדול בכל האגדות האלה כולם ויבואר לנו במקומו.‬ ‫