עין יעקב/ברכות/פיסקא ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · עין יעקב · ברכות · פיסקא ו· >>

תוכן עניינים


פיסקא ו'[עריכה]

דף ג:

גמרא:[עריכה]

(תהלים קיט סב): חצות לילה אקום להודות לך. וכי דוד בפלגא דליליא הוה קאי, מאורתא הוה קאי, דכתיב (תהלים קיט קמז): קדמתי בנשף ואשועה. (ומאי משמע) [וממאי] דהאי נשף אורתא הוא, דכתיב (משלי ז ט): בנשף בערב יום באישון לילה ואפילה. אמר רבי אושעיא, הכי קאמר דוד, מעולם לא עבר עלי חצות לילה בשינה. רבי זירא אמר, עד חצות לילה היה מתנמנם כסוס, מכאן ואילך היה מתגבר כארי. רב אשי אמר עד חצות לילה היה עוסק בדברי תורה, מכאן ואילך בשירות ותשבחות. ונשף אורתא הוא, נשף צפרא הוא, דכתיב (שמואל א ל יז): ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם. מאי לאו מצפרא ועד ליליא. לא, מאורתא ועד אורתא. אי הכי לכתוב מהנשף ועד הנשף, או מהערב ועד הערב. אלא אמר רבא: תרי נשפי הוו, נשף ליליא ואתא יממא, נשף יממא ואתי ליליא. ודוד מי הוי ידע (חצות לילה) [פלגא דליליא] אימת, השתא משה רבינו לא הוי ידע, דכתיב (שמות יא ד): כה אמר ה' כחצות הלילה וגו'. מאי כחצות, אילימא דאמר ליה הקב"ה "כחצות", ומי איכא ספיקא קמי (רקיע) [שמיא], אלא דאמר לו למחר בחצות כי השתא. ואתא איהו ואמר כחצות, אלמא מספקא ליה, ודוד הוה ידע. דוד סימנא הוה ליה, (סנהדרין פרק א' וע"ש מהרש"א). דאמר רב אחא בר ביזנא, אמר רבי שמעון חסידא, כנור היה תלוי למעלה ממטתו של דוד, וכיון שהגיע חצות לילה [בא] רוח צפונית (מנשבת) [ונושבות] בו (והיה) [ו]מנגן מאליו (והיה דוד יושב) [מיד היה עומד] ועוסק בתורה, עד (שהגיע) [שעלה] עמוד השחר, וכיון שעלה עמוד השחר, נכנסו חכמי ישראל אצלו ואומרים לו אדונינו המלך עמך ישראל צריכין פרנסה, אמר להם ילכו ויתפרנסו זה מזה, אמרו לו אין הקומץ משביע את הארי, ואין הבור מתמלא מחולייתו. אמר להם לכו ופשטו ידיכם בגדוד, מיד יועצים באחיתופל, ונמלכין בסנהדרין ושואלין באורים ותומים. אמר רב יוסף, מאי קרא [דכתיב] (דברי הימים א כז לד): ואחרי אחיתופל יהוידע בן בניהו ואביתר ושר צבא למלך יואב. אחיתופל זה יועץ, וכן הוא אומר (שמואל ב טז כג): ועצת אחיתופל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל (איש) בדבר האלהים. דף ד. יהוידע בן בניהו זה סנהדרין, [ואביתר אלו אורים ותומים], וכן הוא אומר (שמואל ב כ כג): ובניהו בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי. (אביתר אלו אורים ותומים) ולמה נקרא שמם כרתי, שכורתים דבריהם. פלתי, שמופלאים (במעשיהם) [דבריהם]. (ולמה נקרא שמם אורים, שמאירים את דבריהם. תומים, שמשלימים את דבריהם). ואח"כ שר צבא למלך יואב. אמר רב יצחק בר (רב) אדא, [ואמרי לה אמר רב יצחק בריה דרב אידי], מאי קרא (תהלים נז ט): עורה כבודי עורה הנבל וכנור אעירה שחר. רבי זירא אמר, משה (רבינו מידע) [לעולם] הוה ידע, ודוד נמי הוה ידע, וכיון דדוד הוה ידע, כינור למה ליה, לאתעורי משנתיה. וכיון דמשה הוה ידע, למה ליה למימר "כחצות", [משה קסבר] שמא יטעו אצטגניני פרעה ויאמרו משה בדאי הוא, והיינו דאמר מר, למד לשונך לומר איני יודע, שמא תתבדה ותאחז. רב אשי אמר, בפלגא אורתא דתליסר נגהי ארבסר הוה קאי. והכי קאמר משה לישראל, אמר הקב"ה למחר כחצות הלילה, כי (השתא) [האידנא] אני יוצא בתוך מצרים.