עין איה על שבת יב נא

<< · עין איה על שבת · יב · נא · >>

(שבת קד.): "טר יש כת. נטור, יש לי כתות כתות של עובדי כוכבים שאני נותן לך".

תפקידו של הגיהנם הוא כללי. הצד הגס שבאנושיות, שהאור האלהי לא חדר ולא יוכל לחדור בקרבם פנימה, אלה שהנפשות שלהם נשתנו לרוע ביסודם על ידי התגבורת של הרשעה הזוהמא והחומריות הגסה שנתדבקה בהם בעצם, והם גם כן סופם שיבורר מהם החלק הטוב והנכון, אשר בלא היתוך עצמי בפנימיות החיים לא יוכל להתברר, ולא תוכל ההתחדשות הצורתית של שינוי התוכן העצמי לבא על נפשות כאלה, שהן כל כך מרובות בצביונן ודרושות בהכרח להתכה וחידוש אופי גמור, עליהן נועדה אש הגיהנם להיות שולטת, וזהו המילוי של תפקידו של הכח הכללי, ים הכליון וההעדר של הגיהנם. ועל כן אמר לו הקב"ה להגיהנם, השואף לבלוע את הכל, שהוא ירף ידו מחלק ד', גוי האיתן, ותפקידו הוא רק בשליטת אש ההיתוך הנשמתי שלו על כל הסוגים של הנפשות רפות הצורה, שהן כתות הרבות של עובדי כוכבים , שבהיותם מתרחקים מהאורה החיה האלהית המחסנת את כל הדבק בה, הרי הם יורדים לאותה הדיוטא של ההכרח להיות נצרפים באש הכליון, בשביל חידוש עצמיותן בצביון חדש ואחר לגמרי, עד אשר יצא טהור מטמא באחרית כל הזמנים. על כן נטור, יש לי כתות כתות של עובדי כוכבים שאני נותן לך.

<< · עין איה על שבת · יב · נא · >>