עין איה על שבת יב כז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(שבת קד.): "מ"ט מהדר אפיה דקו"ף מרי"ש, שאמר הקב"ה אין אני יכול להסתכל ברשע".

הרשעה בתור המגמה האחרונה, הרשע המוחלט, תוכל להשתמש הרבה פעמים באמצעיים כאלה שכשהם לעצמם הם מפעלים של הצדק, ולעין האדם לפעמים יתראו אלה המהלכים כמו מסילות של צדקות. אבל הקב"ה שהוא צופה ומביט לסוף דבר בקדמותו, הוא ברוך הוא יודע את המזימה הרשעי(ו)ת הצפונה גם בתוך המהלכים שנראים כמו צדקות, והם כולם יחד עם הצבע המזוייף של הצדקות של הרשעה, הם מרוחקים מאור פני הקדושה. ומ"ט מהדר אפיה דקו"ף , שורש הקדושה, מרי"ש , שורש הרשעה, כי הקב"ה רק הוא יכול לומר בהחלט, גם אז, בעת אשר הרשעה למגמתה הסופית היא משתמשת בארחות כאלה שהן נראות כארחות של צדק, שכל אלה יחד הם ההיפוך ממגמת הקדושה על פי העומק היסודי שבהן, שאמר הקב"ה, אין אני יכול להסתכל ברשע .