עין איה על שבת יא ה

<< · עין איה על שבת · יא · ה · >>

(שבת צז.): "ואלא הא גמר גזירה שוה".

גז"ש לא גמר. חשב ריב"ב שר"ע אמרה לגזירה שוה זו, שהיא אגדית, מסברתו ומהשערתו העצמית, ובשביל כך מתח עליו את קו הבקורת. ור"ע הולך לטעמיה, שדורש על כל קוץ וקוץ שבתורה תילי תילין של הלכות 1 , ועמד במדריגה כזאת של אחדותה של כל התוצאה הסבר]ת[ית במגעה בפרטיה של תורה ליסודה העצמי, לראות הכל בעיני רוח בצביונם העצמי, בצורה בולטת כמו שנתנו למשה מסיני. והרושם הפועל על הכרתנו בערכיה של תורה וכל רישומיה הפרטיים לפי מדתו של ר"ע, הוא נערך ביחש הכתוב המפורש עם כל תוצאותיו. וכל המדות שבתורה, בהלכה לפי ערכה ובאגדה לפי ערכה, הכל נתן להדרש. וכל הרשומים המצטיירים שיש להם אחיזה בתור[ה], הוכנו מראש ומקדם כדי להפעיל עלינו את רשומיהם, ואין בהם שום מכשול כ"א תיקון וישור מסילה, בהגדלתה של תורה והאדרתה. ה. .1 מנחות כט, ב.

<< · עין איה על שבת · יא · ה · >>