עין איה על שבת ט נז
<< · עין איה על שבת · ט · נז · >>
(שבת סז:): "תנא אותו היום נטל עשר עטרות".
ראשון למעשה בראשית, ראשון לנשיאים, ראשון לכהונה, ראשון לעבודה, ראשון לירידת האש, ראשון לאכילת קדשים, ראשון לשכון שכינה, ראשון לברך את ישראל, ראשון לאיסור הבמות, ראשון לחדשים. ישראל בתור תמצית האנושיות כולה ותמצית היש בכללותו, מאוסף בצורה מרכזית לרומם ולשגב הכל, הופעו בהשלמתו הצורית, אוצרות האורה הכוללים כל החמודות האישיות, החברותיות, ההיסתוריות והעולמיות. הקישור שבין ההקמה המשוכללת של ישראל לחזון כל היקום יחד, הובלט בראשון למעשה בראשית של יום הפלאים הלזה, של ההופעה הראשונה של שכלול צורת האומה גם בתכונה המוחשית. ובאשר המשטר הלאומי איננו יונק ממקור דל ורזה, לא מתביעות ארעיות ושלהביות בשריות של צרכי שעה לבדם או של נטיות פורחות ונמללות, כ"א ממקור חיי העולמים, מידי אביר יעקב 1 , יוצר בראשית, נוסדה המשטריה הלאומית אשר לגוי קדוש 2 . ע"כ אז ביום השכלול הגדול, הוכרה ג"כ ראשוניות של הנשיאים, ראשון לנשיאים . וכאשר הסדר המשטרי של האומה יוצא לאור בקויו היותר יסודיים, כבר מתבלטת היא הצורה הרוחנית העליונה בקביעות אישיה נושאי דגלה, בתכונה מכוננת מראשית היצירות הנפשיות, ראשון לכהונה . והכהונה בו ביום גומלת היא את פריה, מראה את חילה, לא בכח בשר ולא ביסוד הסכמת בן אדם חציר, כ"א ע"פ עצת ד', העבודה המוארה מפי יוצר כל, עצת ד' אשר יעץ על עמו ועל כל מעשיו, אשר נמסרה לנחלה להתמלאות ע"י בחירי קדושי עם קדשו, ראשון לעבודה . ועבודה זו, כשם שרמו ערכיה מכל בינת אדם, ומרוממה היא מכל הסכמת שכל ודמיון, ככה הראה אדון הנפלאות עדותו נאמנה לעיני עם פלאים בירידת האש , להראות לעיני כל, לספר לדור דורים, כי יש רז אלהי במערכת המעשים המסורים לסגולת האדם, וכי בנין העולם ושכלולו ע"פ עצת ד' מחולל כל, אחוז הוא בחוברת באלו הפעולות המדוייקות מצד עצמן בדיוק אלהי. והפלא העליון אור ד' אשר הגיח 3 מראש מקדם בראשית היצירה, לקרא לעולם ומלואו שיקומו ויעמדו להיות יש, קורא הוא תמיד לעם עולמים גוי איתן, ישראל, למלאות כל חלל העולם ההכרי בהודעת השקפת עולם ברורה ונאמנה זו, ובהשקפת 4 עולם מובעה מעומק רז היצירה הכוללת כל צורה וכל חומר, המאחדת בגדלה את הכל, היא מאחה בקדשה את כל צרכי בשר בקודש, ואכילת קדשים בתור פעולה נשגבה המותאמה לכל תוכנים אדירים בקודש, נתגלתה אז בפועל לחג 5 לדורות. וההופעה המורגשת בכל חוש פנימי וחיצוני, בכל מסבה ועלילה, בעולם הפנימי והעולם החיצוני, הקישור של האלהות עם העולם במלא כבודו, בפועל ובמעשה כמו בשכל ובהופעה רוחנית, בהנהגה תולדתית ויצירה נשמתית המשלחת ענפיה מעולם עד עולם, )השארת) ]השראת[ השכינה הראתה אז בראשית את הודה המזהיר, ראשון לשכון שכינה .וכח החיים, מקור כל הצלחה, מעין כל ברכה, ברכת עולם לכל עולמים, ברכת נפש לכל אישיות מיוחדה, ברכת עם לאומה לדורותיה, להתאזר בתעודתה וצביונה לעד, הכל אחוז ומשורג ממקור החיים העליונים הללו, מידי יוצר בראשית, ראשון לברך את ישראל . והחטיביות המיוחדה של האומה ואחיזתה הכללית באור ד', ובדיוק המעשים ותיאור החיים על פי ד', היא היא הגורמת להמרכזיות הכללית, השמירה מהתפוצצות הכחות והציורים מיסוד המעשה הנקדש, ראשון לאיסור הבמות . והמרכזיות המאחדת את נשמת האומה בחוברת יחד, היא היא המטביעה את צורתה על הזמן, לקדש את הזמנים, לצייר את תוכן חליפותיהם ע"פ האור האלהי הבהיר אשר הופיע בימי צאתנו מארץ מצרים, לדעת את אשר עלינו להיות בעמים ובעולם, ואת אשר נתוה על לוחות התולדה כולה בקידוש הזמנים, "החודש הזה לכם ראש חדשים" 6 . השנה מקבלת את צורתה לכל חליפותיה אשר בטבע המוחש, זרע וקציר קור וחום 7 , ע"פ אותו הרושם הכללי שהאורה האלהית הופיעה בראשון לחדשי השנה, בהגלות יד ד' על עבדיו, על עולמו. ותולדות מעשיו, ראשון לחדשים ._
נז. .1 בראשית מט, כד. .2 ישעיה מט, כו ועוד. .3 בכתי"ק ניתן לקרוא: הגיה. .4 אולי צ"ל: והשקפת. .5 אולי צ"ל: לחק. .6שמות יב, ב. .7 עפ"י בראשית ח, כב.
<< · עין איה על שבת · ט · נז · >>