עין איה על שבת ו קי

"המשתנת בפני קדירתה כדי שתתבשל מהרה - יש בו משום דרכי האמורי".

תכונת הפראות שהיא רפודת טומאת עבודה זרה וכל ענפיה, מיוחדת היא להאחד עם הבלענות הבהמית של הזלילה הגסה מעבר מזה, ועם המיאוס והעדר חוש היופי ואהבת הכיעור, מעבר מזה. ההתלהבות העכורה של הדמיון עושה את פעולתה על יסוד הנטיות הפראיות הללו. ההרגשה שהטבע עושה את מעשיו בגוף החי בזריזות והאדם יחזה מבשרו הבישול הטבעי של צמיחתו, המתבלט בהרקת מי הרגלים, תחת שחזיון זה נכבד הוא להשכיל, לקחת על ידו לקח בדעה מיושבת, במוסר נעלה וברוממות רוח, הגרעין הילדותי יעורר את התכונה הפראית, למצוא בזה איזה אמצעי למהר את חפצו הנמוך, שקדירתה תתבשל מהרה, על ידי חזיון הדוגמה. וחיבור ההזיה, התיעוב והקטנות גם יחד, ה"ז מדרכי האמורי. אף על פי שברבות הימים לבשו דרכי האמורי מחלצות של יופי של עדנה מבחוץ, אבל כל הסוקר עמוק יכיר כי מושחתם הראשונה בהם ומגמתם הכללית היא נצחון הבהמה שבאדם על הצד האלהי שבו, שרישומם מתבלט על ידי שרידי המנהגים של ימי קדם, טרם שהספיק האדם לכסות את הבליו ורישעו בצעיף בעל צבע נוצץ, והשרידים הללו, בכל מקום שהם ובכל זמן שנשארו, הם הם דרכי האמורי.

<< · עין איה על שבת · ו · קי · >>