עין איה על שבת ו קד

<< · עין איה על שבת · ו · קד · >>

(שבת סז:): "האומר: "שחטו תרנגול זה שקרא ערבית ותרנגולת שקראה גברית".

יש בו משום דרכי האמורי".

ההשרשה הנפשית במעמקי הרע והאכזריות, גורמת למגורת רשע פנימית שתהיה קבועה בלב. ההוויה כולה מתגלה לנפש הרשע, החפץ ברע והשחתה בתכונתה האיומה והמפלצתית, וכל שינוי מעורר עליו זוועה ופחדים. בעת אשר השקפת-הטוב-האלהי, הקבועה בנפש צדיק, היא מרוממת אותו ומשגבתו ישע. יודע הוא כי כללות ההנהגה האלהית וכל פרטיה - הכל לטובה ולאושר, ועל כן יבטח ליבו ולא יבהל מפני כל תעלומות וצפונות המונחות בתוך העתיד, אשר לפעמים יעוררו את הרעיון העולה לרגלי מקרים יוצאים מן הכלל. ואם ישתמש לפעמים להטבת המוסר וטהרת הרוח, לזירוז הצדק והתום, על ידי ההתעוררות הטבעית הנולדת, על פי תכונת האדם, אם מעט ואם הרבה, לרגלי כל שינוי וכל מאורע תמוה, - לא ישים לב להגות את המאורע מהמציאות כי אם יתחזק באורח ישרים לרגליו. אבל חרדת רשע, לא תיתן פריה לאסוף רעיוני מוסר בקרב לבבו, ולהציג על ידם בשער משפט בתיקון המעשה, כי אם לחשוב שרעה צפונה בכל מאורע בלתי רגיל, שרפואתו היא רק הכחדת הרושם שעל ידו התגלה שינוי זה, "שחטו תרנגול זה שקרא ערבית". השינוי רשום הוא. חיי המשפחה המאוגדים יתראו בתרנגול, השולט בבנות זוגו, ומתייחש להם יחוש בעל משפחה: השליט ודואג, מגין ומרחם גם יחד, לעומת העורב אשר לא ידע רחם והוא אכזרי על בניו. והתרנגולת הנכנעת כל כך וההפוכה מתכונת התרנגול, השליט, הצועד בגאון, שגם שינוי הקול, נובע משינוי עוז הנפש בין חוזק לחולשה. והיא קראה גברית - איזה סיבות סביביות חוללו מהפכה כזו? מחשבות כמו אלה מביאים חשכת פחדים על נפשות רשעים, שהרע שבהוויה הוא לעיניהם חזות הכל, ובדמיון מתעה יפנו אל התולדה הקרובה להסירה, מה שמשפיל את ההשקפה המוסרית עוד יותר לחזק את קשיות הלב, ואי ההקשבה אל קול ד' המלא חסד ורחמים, חדות עולמים וגבורת צדק, במלוא כל היקום, המבטיח את האושר והטוב לשומעים בקול דברו, ובכל המוני השינויים, ממלאם עז ותעצומות, וחליפות טובות ההולכים בד בבד עם הטבת התכונות והמעשים, שכל אלה הפוכים הם מדרכי האמורי, הפונים אל החיצוניות שבשינויים, בחרדה, מלאה רשע ואולת גם יחד.

<< · עין איה על שבת · ו · קד · >>