עין איה על שבת ו מא

<< · עין איה על שבת · ו · מא · >>

(שבת סג.): ""ומשחרבה ירושלים נגנזו ולא נשתייר אלא כשעורה ומשתכח בגזאי דצימצמאי מלכתא"".

כשנמצאת נקודה של אורה במקום אחד מן העולם פועלת היא במסתרים פעולה כללית לכל העולם כולו. חק האורגניות היחס החי של השפעה ושל קבלה, הולך וחורז ומקיף את כל המצוי, את החומריות ואת הרוחניות, הפעולות, המנהגים, ההרגשות ואת המחשבות. אמנם, כשהאורה היא גלויה, כשפעולת צדק ויושר היוצאת ממקור מחשבה והרגשה טבועה אצילית, המפעמת בחזקה במקום אחד, מתגלה היא בחיים ובפועל, אז התכונה האלהית הפנימית המחיה אותה הולכת היא ומתגלה, כובשת מקום בחיים ומכשרת יותר נפשות ולבבות עד כדי להכניס מקור ישועה בתוכיותה של הנשמה הקיבוצית הכללית, עד שמכוחה מתהפכות לטובה כל נקודות החיים הפרטיות והולכות וצומחות לטובה. אבל כשהאור נעלם, כשהחיים האלוהיים אינם מתגלים במרכז של מדינה וממלכה, אז ההרגשה הפנימית העדינה הולכת ומתעלמת, והיא מצמצמת את כוחה ומעלמת את אורה. בחיי השכל המעשי לא תתגלה עוד כי אם בצמצום גדול מאוד. הליכות עולם בשכל מתרחב לא תסלול. רוח פנימי, בחשאי, בחדרי חדרים של הנשמה האנושית, הולך לטובה. אור החיים עצמם, שאיפת הגדלת כוחותיהם בגניזה פנימית בשיעור מצומצם, בתור שאיפה הרגשית בשיעור קטן ודל, כח חיים של געגועים בלתי שכליים הדומים לגעגועים בהמיים שהשיעורים הם מקור חייהם; בשיעור מועט כזה נמצא בעולם גרעין של צדקה וקורטוב של חיים שואפים בפנימיותם להיות החם שלהם מיוסד על בסיס הטוב הנשגב המאור האלהי. אבל לא יתגלה חוצה, לא בהליכות השכל המתרחב ולא בנאות המעשה המתפשט, כי אם בגניזת הרגש העדין שממקור נשמת אלהים, שהניחה שורש בנשמה האנושית היצורה בצלם אלהים. מולכת היא ההרגשה הזאת בחדרי לב, כבודה בת מלך פנימה. היא סגורה במכונה עד אשר יקרא דרור לשבי ירושלים וציון במשפט תפדה. "ומשחרבה ירושלים נגנזו ולא נשתייר אלא כשעורה ומשתכח בגזאי דצמצמאי מלכתא". ביסוד החיים האלהיים שאינם פוסקים והם מחממים גם את כל הכוחות היותר משתפלים כדי להביא הכל לתעודת החיים הגבוהה ההולכת ואור. צמצום האורה האלהית המתרוממת מעל כל, כדי להעמיד את הצביונים הפרטיים מרובי הגוונים של החיים, שם האוצר הגנוז של חיי עולמים, ושם חיי המלוכה המתקבלת באורח התמלאות-חיל-של-נפש-עייפה, אחרי אשר תשגב עז, אחרי אשר עולם מלא יוסד בכל הליכותיו ועליו יקרא שם מלא. אחרי הצימאון הבא מחזקת החיים והרגשותיהם המתפרצות, חמדת עולמים להשגב באור חיים אלהיים מרוממים מכל, - יבוא נחל העדנים המתרחב, והיה ד' למלך על כל הארץ, והיה ביום ההוא יהיה ד' אחד ושמו אחד.

<< · עין איה על שבת · ו · מא · >>