עין איה על שבת ו טז

<< · עין איה על שבת · ו · טז · >>

(שבת סא.): "כשהוא רוחץ, רוחץ את של ימין ואח"כ של שמאל, כשהוא סך, [] של ימין ואח"כ של שמאל".

זיקוק וטהרת הכחות דומה לטהרת האברים. לפעמים כשמתחילים לטהר כח קטן צדדי עולים עמו עד מרומי הטהרה, אבל לא יהי' דרך זה בטוח כ"ז שהיסוד שממנו הכחות נובעים ועליו נסמכים, מעורב הוא בפסולת, באבק של זוהמא וסיגים מרובים. הוא פועל על הכחות הקטנים הנובעים ממנו, להחשיכם ולערבב אותם בערבוביה וטומאה. ע"כ זאת הדרך הישרה, להתרומם אל הכחות היסודיים, אל המקום שמשם הכחות הצדדיים נובעים, אל מכון החיים, ולטהר את היסוד העקרי. אז הנטפלים מתטהרים בנקל, וטהרתם משתמרת ומובטחת. כמערכה זו של הטהרה, שהרחיצה המעשית מקבלת לעומתה, כך היא ג"כ המערכה של הוספת כח, תוספת עידון ורעננות, "בלותי בשמן רענן" , סיכה הבאה כמים בקרבו. כשמוסיפים אומץ מן הצד לכחות הצדדיים המלוים את העקריים, לפעמים הכחות העקריים ג"כ מתעלים, אבל ע"פ רוב כיון שהיסוד הוא חלוש, מתרופף ג"כ העז הנמצא בכח המבונה עליו. למשל, מעוררים אומץ הרוח. יסוד אומץ הרוח בנוי ע"פ אומץ הדעת, ע"פ הכרת הצדק הפנימי, הטהרה העצמית שבתוכיות הנשמה, וכ"ז שהחטא מצוי, הפחד והכשלון סובב הולך את הרוח, ואין תועלת בגבורה ארעית. ע"כ, כהטהרה, הרחיצה, כן ג"כ ההוספה לאימוץ, הסיכה, צריכה לבא מן העיקר אל הענפים, רוחץ של ימין ואח"כ של שמאל, וסך של ימין ואח"כ של שמאל. _ טז. .1 תהילים צב, יא. .2 עפ"י שם קט, יח._

<< · עין איה על שבת · ו · טז · >>