עין איה על ברכות ט קצז

<< · עין איה על ברכות · ט · קצז · >>

(ברכות סא.): "בלשמא למ" ד פרצוף, היינו דכתיב וימגור בשר תחתנה, אלא למ"ד זנכ, מאי ויטגור בשר תחתנה, אר"י ואיתימא ר"ז ואיתימא רנב" י לא נצרכא אלא למקום חתך".

הבנין הנפשי של הרגש אם נחזיקו בתור יצור שלם עומד לעצמו, אז יש ערך גדול כשנדע שכ"כ השתלם בתכונתו, עד שדי לו במציאותו לכל פרטיו, ואינו צריך לחבר את עניניו דוקא להוציאם מחק השכל, אם שהוא צריך להתחבר אל השכל בהוצאת משפטיו לפי חוקו אבל אינו צריך להיות דורש מן השכל את סדרי חוקותיו. כי מה שהרגש והטעם השלם מחייב, כך הוא ראוי לפי מדתו. סגירת בשר תחתנה ביצירה הגופית, הוראה יש בה על בלתי השאיר מקום לומר שעוד אין ליצירה ההרגשית, נחלת האשה, זכות קיום לעצמה כ"א בערך טפל גמור אל השכל השופט בחשבון. אמנם מה שהוא צריך לימוד, אם נבין את הרגש בתור יצירה עצמית מכוננת בכחותיה כמו השכל לכל דרכיו, שהיה עולה על הדעת ששימוש השכל עכ"פ יהי' בו צורך ותקנה לעילוי הרגש. למדנו מזה שאין הדבר כן, כ"א ויסגור בשר תחתנה, עד שלא ניכר בפועל כי משום לוקחה. כי ישנם דברים רבים שאם לא נזוז מבלעדי השכל, ונקיף בשאלות את הרגש, תהי' מזה הפסד גדול לההנהגה הישרה. אמנם למ" ד זנב, שכל מציאות הרגש בא רק מצד התחלשות השכל, היש עוד צורך ללמדנו שיערוב השכל על כל דרכי הרגש הוא דבר מפסיד. שהרי כיון שיש ברגש צורך לעולם, והוא אינו נמצא כ"א מחולשת השכל וקהיתו, אלא שזאת היא השלמות האלהית הרצויה, שהתקנה השלמה האנושית באה על ידה, אבל כלום צריך הדבר להדיענו שאין צורך בשימוש משפט מחקר ושכל הוגה ושוקלבעניני הרגש. שהרי אם תגבר על פנה של הרגש את השכל המוכן לשפיטה חשבונית, תאבד כל הונו של הרגש. אמנם אם הדבר הוא פשוט למ"ד זנב על פרטי הרגש, אבל היחש הכללי של הרגש אל השכל היה מקום לטעון שראוי עכ"פ לחפש עקבותיו. ובאמת גם זה הוא טעות, כי החכמה העליונה גזרה שיהיה הרגש מבונה לעצמו, עד שאפילו כלליו יבנה ג"כ לעצמו, אלא שבהיותו כבר מבונה כל צרכו, ישוב להתחבר עם השכל למצא על כל דבר וענין ממנו טעם שכלי ומקורי, אבל שכלולו והרחבתו צריך שיהי' ממנו עצמו, לא נצרכה אלא למקום חתך, גם זה נסגר בשר תחתנה, שאפילו הכללות של הויית הרגש מתכונת השכל ג"כ לא יושקף כ"כ לשכל האנושי הבוחן ובודק. ואמנם הדבר נעלה מכל ספק, כי כל תוצאות הרגש כשהולכות בדרך ישרה ע"פ הרגש הטהור של הנפש הטהורה שלא השחתה דרכה, שהיא תורת דעת ד' וחן ושכל טוב. "פיה פתחה בחכמה ותורה חסד על לשונה" , והדברים מגיעים בשאלת טעמי מצות שהרחיבו בזה גדולי עולם.

<< · עין איה על ברכות · ט · קצז · >>