עין איה על ברכות ט קכז

<< · עין איה על ברכות · ט · קכז · >>

(ברכות נח:): "ואמר שמואל נהירין לי שבילי ררקיע כשבילי דנהרדעא, לבר מכוכבא דשביט דלא ידענא מאי ניהו, וגמירי דלא עבר כסלא, ואי עבר כמלא חרב עלמא, והא קא חזינן דעבר זיהרא הוא דעבר, ומתחזי כדעבר איהו".

המסילות השמימיות מהכוכבים שאפשר להשיגם בדרך בירור המה ביחוד המתיחסים במרוצתם ומסלולם לכדור ארצינו, ואשר הם נערכים ביחש אל מסלול השמש, ועכ"פ אותם שאפשר למצא להם סדר קבוע מפני שממקום כדורינו אפשר להשקיף על סדר מסלולם. ע"כ כשם ששבילי נהרדעא יהיו נודעים ליושב בה- מפני יחשו אליהם, כן ג"כ שבילי דרקיעא בהמון חכמת התכונה יש להם יחש לכדורינו, ע"כ אפשר למצא שביליהם. אמנם כוכבא דשביט, שמסלולו והיקיפו אין לו שום יחש לכדורינו הארצי ולא לשיטת שמשנו, ואי אפשר לעמוד על מרכז הקיפו, וביחוד אי אפשר לדעת, לא לבד הקיפו כ"א גם ערכו כי כפי הנראה מחמרו הפרוע והרפה, הוא יצור שעוד לא נגמרה יצירתו, ואין לקחתו בשם המורה על התעודה והתכלית, ע"כ אמר לא ידענו מאי ניהו. אמנם לפי ערך גדלו הנורא מאד, אם יש ממנו חלקים מוצקים ג"כ, שהם עלולים לפעול בכח המושך שלהם, אז גמירי דלא עברי כסלא, אי אפשר שיתקרב בתחום המסלול של כוכבי הלכת שלנו שיש להם יחש דבק עם כדורינו, כי אם עבר כסלא ויבא בגבול מסלולי הכוכבים המתיחסים אלינו, הלא יפריע פרעות בכח המושך שלו הגדול מאד לפי ערך גודל גופו האיום. אמנם יתכן להיות שרק חלק ממנו התקשה ויהי לגוף קרוב למוצק, באופן שיוכל לפעול בכחו המושך, אבל מרבית חלקיו המה רפים מאד כתכונת ערפל דק. ע"כ אף דחזינן דעבר ומתקרב אל גבול מסלולינו, זהו לא הוא, לא עצמותו שכבר ראוי לקרותו בשם ע"י איזה התאחדות ודבק שיש לחלקיו, כ"א זהירא הוא דעבר, חלקיו הרפים בתור ערפל מזהיר בבאו קרוב למסלולי כוכבינו. ואין לאלה החלקים כח מושך פועל, ומתחזי כמאן דעכר איהו, והם באמת נפעלים מכח המושך של כדורינו ויתר הכוכבים, ונעשים הזיקין ורשפי האש. וזהו המוסיף עילום במהותו, שאי אפשר להחליט על כולו שם אחד ולא על כללו תכונה קבועה, ל"א עומד הוא במצב הרפיון וההשתנות, עד שיסוד החכמה האנושית תאמר עליו, אחרי החקירה היותר חודרת, לא ידענא מאי ניהו.

<< · עין איה על ברכות · ט · קכז · >>