עין איה על ברכות ו מח

<< · עין איה על ברכות · ו · מח · >>

(ברכות מג:): "ת"ר ששה דברים גנאי הם לת"ח, לא יצא כשהוא מכושם לשוק, ואל יצא נמנעלים המטולאים ואל יצא יחידי בלילה ואל ימפר עם אשה כשוק, ואל יכנס באחרונה לביהמ"ד ואל יכנס במסיבה של ע"ה".

הגבילו תנאי חיים כוללים להתרחק מב' קצוות בהנהגת הנימוס שבד"א בחיי החברה ובהנלוה לו, והם ההתהדרות וההתבזות. ראוי לת"ח שיתבונן בב' הקצוות שלא יפריז על המדה, ואל תביאהו ההתהדרות להפרזה כזאת שמעוררת גועל נפש מוסרית, לצאת כשהוא מבושם לשוק, (וכדמסקינן במקום שחשודין על משכב זכר). וכמו כן אל יהי' נוטה אל ביטול כל נימוס עד שיביאהו שלא להקפיד בהידור הראוי לאדם מן הישוב, לצאת במנעלים המטולאים. סמוך להתנהגות של ההתארה החיצונית היא הריעות והריחוק, וראוי לאדם השלם שלא לצאת לקצוות, לא ירחיק לצד הרחקת הריעות עד שיצא יחידי בלילה באהבתו שלילת הריעות, ואל תביאהו ההמשכה לצד הריעות לספר עם אשה בשוק שהיא נטיה לפריצת המוסר לערך שלימות הת"ח. סמוך לריעות ונעימות היחש היא החברה והבדידות, החברה להתייעץ בכל דבר ולהשתתף בחיים כלליים, זולת צד הריעות שבהם שהוא רק הנועם הסידורי לבדו, גם בזה צריך החזקת ב' הקצוות שלא יטו לקיצוניות, אל תרחיקהו אהבת הבדידות להתבודד באהלו בזמן ביהמ"ד, עד שלא יכנם באחרונה לביהמ"ד. ואל תשיאהו אהבת חיי החברה, לקחת חלק בממיבה של ע"ה ריקים ונבלים, כי מזה לא תבא טובה ושלימות. ידריך רבים בהדרכת תורה ומוסר אבל לא להשתתף עם שפלי נפש במסיבה של מאכל וחבורה.

<< · עין איה על ברכות · ו · מח · >>