לדלג לתוכן

עיגולי השמחה של דסי 1

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
מה אומר רבנו לי?
שנואה היא העצבות.
מפני שהיא נובעת מהמקור המושחת
ביותר של האדם.
כל המידות,
אפשר להעלות אותן,
מפני שיש להן שורש בקדושה.
חוץ מהעצבות,
שאין לה שורש כלל,
כי (דברי הימים א טז כז): "עוז וחדווה במקומו".
המחשבה
שהשמחה שלי תלויה בזולתי
היא מחשבה הרת אסון.
היא מעוררת את כל התכונות השפלות.
שכחת ה' וטובו, אורו וישעו, חכמתו
חסדו וגבורתו.
על כן
ישרי לב שמחים תמיד.
(תהלים לב יא): "שמחו בה'! :וגילו צדיקים!
והרנינו כל ישרי לב!"