עולם אחד/ע

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< · עולם אחד · ע · >>


פרק ע[עריכה]

מצאתי בספר הזוהר מאמר אחד בו מבואר סוד החופות שבארתי בפרק נ"ח ונ"ט שאבדם אדם הראשון בחטאו ואברהם אבינו זכה אליהם. והוא בפרשת פקודי (ח"ב רמה, א) וזה לשונו:

"רבי שמעון קם ואמר, זכאה חולקא דילך אדם קדמאה ברירא דכל נבראין קיימין בעלמא, דרבי לך קב"ה על כלא ואעיל לך בגנתא דעדן ואתקין לך ז' חופות בי' לאשתעשע בענוגא דנעם עילאה וכו' עד דאתא אברהם חסידא ושארי לאתקנא עלמא, ועאל גו מהימנותא קדישא ואתקן לעילא ותתא באינון רקיעין עילאין ובאינון רקיעין תתאין. אינון תתאין היכלין לאינון רקיעין עילאין, לאתאחדא דא בדא ולאתקשרא דא בדא", עכ"ל.

ועיין שם המאמר באורך. ועיין שם פירושו במקדש מלך שהוא סוד ז' קצות דזעיר ודנוקבא, עי"ש.


ואתה אל תתמה על החפץ בראותך כאן שאומר ז' חופות דלא כמאן מן אותם המפרשים למעלה בפרק נ"ח - כי תדע באמת שהיינו הך, וכמו שפרשתי שם הסוד בסוד ו"ה שם - זעיר ונוקבא כנודע. והנה הם סוד שבעה תחתונות כידוע למשכילים. ואדרבה מכאן ראיה נכונה אל פירושי שפרשתי שם, כי לפי פירושי הכל הולך למקום אח"ד והמשכיל יבין.

על כל פנים נראה בעליל שאברהם אבינו ע"ה זכה לכל אותן החופות, וכמש"ל, כי הוא המתקן חטא אדם הראשון. וז"ש "ושארי לאתקנא עלמא", וכמו שהודעתיך למעלה שהוא המתחיל בתיקון העולם, והוא במקום אדם ממש. ודי בזה כאן.