עולם אחד/סה
פרק סה
[עריכה]ומזה תבין טעם פשוט והגון בענין קדושת הבכורות, והוא להורות בזה שאצלינו עם קודש הראשון ראשון משובח, ובכח המצוה זו יתעלו ויתאחדו כל הבחינות והמדרגות מסוף המעשה עד ראשית המחשבה כמו שהודעתיך כמה פעמים ובפרק הארבעים, עיין שם. ויושפע שפע רב מראשית המחשבה עד סוף המעשה בסוד מ"נ ומ"ד מיין נוקבין ומיין דכורין שרמזתי לך שם.
ואציגה נא עמך מעט מלשון הרב זלה"ה מ"ש בלקוטי תורה פרשת וירא וזה לשונו:
- "ונחזור לענין, כי זהו מצות כיבוד אב ואם, כי ראוי לדעת כי הלא אם כל הנשמות היו באין בסדר וכו' אי אפשר שיגרע(?) אליו איזה שפע אם לא שיעבור דרך אביו ואמו, כי כן הדין ה' גנות(?) מסתפקין מים ממעיין(?) אחד שהתחתונה מסייעת עם כולם וכו'. אבל מצינו רוב העולם מגולגלים ואין להם יחוס וקורבה כלל עם אביהם וכו' ואיך יהיה חייב בכבודו?"
- "אך הענין מובן עם מ"ש, כי אין לך אדם שאין לו נשמה הלובשת בלבוש נפש דעצמות אביו ואמו וכו' ואפילו השפע שנותנים לו מן השמים הוא על ידי הלבוש הזה. וזהו הענין שותפות האדם ואשתו בבניהם וכו'. גם בזה תבין ענין מאמרם ז"ל "כבד את אביך - לרבות אחיך הגדול וכו'". והבן השני משועבד לכבוד בן הראשון, והשלישי משועבד לשני הבנים הראשונים וכו'. וכן על דרך זה בכל הבנים", עכ"ד. ועיין שם כל הענין באורך גדול.
עוד כתב שם וזה לשונו:
- "ואמנם כל זה אינו רק עד תחיית המתים, כי אחר כך נוטל כל אחד את שלו וכל דבר חוזר לשרשו, ואין יחוס לבן עם אב ולא עם אחיו, אלא אם כן הם משורש אחד וכו'. ראובן בן יעקב הוא אח הגדול - לכן נקרא רא"ו ב"ן, כלומר כי זה הבכור שנוטל כל בחינת הב"ן - שהוא האי רוחא דשביק יעקב בלאה, אמנם אבד אורו ונטלו יוסף. לכן היה ראוי הבכור ליטול כתר כהונה ומלכות כמו שנאמר "יתר שאת ויתר עז"".
עיין שם. ועיין גם כן מעניינים אלו בספר הגלגולים. ואין כאן מקום להאריך. על כל פנים שגם דברים אלו מחזיקים יסוד העול"ם האח"ד הזה. והמשכיל יבין.
ולדעתי זהו גם כן הטעם למה שאמרו חז"ל (קידושין לא, א) "אבא אומר וכו' שאתה ואמך חייבים בכבוד אביך", עיין שם. והיינו גם כן מטעם האמור, כי כן בסדר המדרגות האב ראשון וקודם אל האם.
וזהו גם כן סוד מאחז"ל (ברכות סא, א) "לא יהלך אדם אחורי אשה בדרך ואפילו אשתו", ופרש"י "גנאי הדבר". ועיין מהרש"א בחידושי אגדות דאין דרך ארץ שילך הגדול אחר הקטן, עיין שם. ולדידי טעמא רבא אית ביה, ולפיכך אמרו חז"ל (ברכות שם) "מסתברא דזכר סגי ברישא דתניא וכו'" -- הוא הראש באמת בסדר המסודר, והדבר נכון מאוד. ובקונטרס עולם הפוך יובא אי"ה כמה עניינים נפלאים בזה. וכאן לקצר אני צריך והמשכיל יבין.
ואמנם כן מה שבאתי הֵנה בדברים אלו האמורים, הוא כי מהם הבנתי מאחז"ל במדרש (במדבר רבה פ"ד והוא בדף רט"ז ע"ג בדפוס אמשטרדם) וזה לשונו:
- "אדם הראשון היה בכורו של עולם, וכיון שקירב קרבנו שנאמר ותיטב לה' משור פר וגו' לבש בגדי כהונה גדולה, בגדי שבת היו והיו הבכורות משתמשין בהם", עכ"ל. ועיין שם כל המאמר באורך גדול.
ויש להאריך בו מאוד אלא שאין כאן מקומו. ועל כל פנים שורש הדברים בדרך כלל מובנים היטב מתוך דברי האר"י זלה"ה שהצגתי לפניך. ומכלל דברַי שהורתיך כאן נראה בעליל גדלות אדם הראשון. ועיין ריש ספר גלגולים מהאר"י זלה"ה איך שכל הנשמות היו כלולים באדם הראשון, וזהו סוד מאחז"ל (יבמות סא, ב) "אתם קרוים אדם וכו'", עיין שם היטב. ועיין היטב בספרי 'מדרש לפירושים' (חלק א' דרוש השלשים), (וחלק שני דרוש השנים עשר), ותבין עם כל האמור כאן בענין אדם הראשון ועם מה שאאריך להלן אי"ה עוד מזה. והמשכיל יבין.