עולם אחד/כז
פרק כז
[עריכה]יו"ד מן השם בן ד' נשתלשלה ונאצלה מן נקודה זו הקטנה וכמו שרמזתי לך למעלה בפרק כ"ד עיין שם היטב ובמקומות שרשמתי לך שם מהם תראה שורש הדברים. ותבין שזה רמוז בזוהר פרשת תצוה בדף קע"ט סוף ע"ב (ח"ב קפ, א) וזה לשונו:
- "רזא קדמאה יוד נקודה קדמאה דקיימא על תשע סמכין דסמכין להו ואינון קיימין לארבע סטרי עלמא וכו' והאי קיימא בלא גופא וכו' אינון תשעה אינון תמניא ברזא דאת ם' ברבוע כגוונא דא
[1] תלת תלת לכל סטר, ודא איהו רזא דאת יו"ד נקודה חדא. ואע"ג דאיהו נקודה חדא, דיוקנא דילה - רישא לעילא וקוצא לתתא. ושיעורא דילה תלת נקודין כגוונא דא - 
, וע"ד אתפשטות' לארבע סיטרין - תלת תלת לכל סטר איהי תשע, ואיהי תמניא וכו'." - "ואינון צרופא דשמא קדישא ברזא דשבעין ותרין אתוון מחקקין דנפקי מרזא דתלת גוונין ימינא ושמאלא ואמצעיתא. וכלא מרזא דתלת נקודין, שיעורא דאת יו"ד, דאיהו לארבע סיטרין וכו'. ועל דא אתוון בצרופייהו תלת תלת בכל צרופא דיליה בגין לסלקא ברעותא דאת י' בתלת נקודין כמה דאתמר וכו'."
- "אשתכח דכל רזא דשמא קדישא קיימא באת י' וכלא רזא חדא וכו'. ומגו נהירו דאתנהר את י' - אתפשטו תלת נקודין די'; תרין לעילא דאינון רישא, וחד לתתא דאיהו קוצא די' כגוונא דא דקאמרן, כד אתפשטו תרין אתעבידו תלת, חד אתעביד תרין ואתפשטו ואתעביד חד". עכ"ל.
והמאמר הזה ארוך מאוד עיין שם. ונאמרו בו פירושים שונים. וכבר הודעתיך שאין רצוני כאן להאריך בסודות עמוקים רק מה שצריך לעניינינו.
ולכן גם במאמר הזה ארמוז לך בתכלית הקיצור את הדברים הצריכים פה. והוא אשר רמזתי לך למעלה בפרק כ"ד כי בצמצום הראשון היה סוד נקודה, ומן אותה נקודה נתפשט סוד אות י' מן השם בן ד' ב"ה. ואות י' זו כלולה מן תשעה בחינות שהם ראש תוך סוף, אשר כל אחד כלול משלשתן וכנזכר שם. והנה אמנם כאן במאמר האמור מצייר הנקודות באופן שהם שמונה, כי בציור הזה [ציור]
יש שלשה נקודות לכל צד מארבע צדדים, ועם נקודה השרשית - הרי תשעה. וז"ש "איהי תשע ואיהו תמניא". וכל זה מדבר מן אות י' השרשית, רצוני לומר בלא מילוי ו"ד, רק י' לבד.
וכבר רמזתי לך שהמילוי נתפשט מן השורש. וכן ו"ד מספרם כמו י' השרשית. וז"ש "והאי קיימא בלא גופא" - כלומר בלא מילוי, שהמילוי הוא כמו גוף ולבוש אל השרש.
הכלל שהנקודה זו י' מן השם בן ד', הוא בסוד ח' נקודות ובסוד ט' נקודות. וח' פעמים ט' בגימטריא ע"ב. כי הוא שורש כמוס אל ע"ב שמות הידועים.
וגם באופן אחר, כי הרי ג' לכל צד מארבע צדדים חשוב ג' פעמים ד' - הם י"ב. ומתפשט בששה קצוות - ששה פעמים י"ב - הרי ע"ב. ואופן הזה הוא מפורש שם בזוהר עיין שם.
ואמנם לפיכך יש בכל שם מן ע"ב שמות ג' אותיות - וה"ו יל"י סי"ט על"ם וכו' - כנודע, והוא מורה על השורש ג' נקודות - ראש תוך סוף שבנקודה שממנה נתפשטו. כי בכל דבר השרשי נרמז גם ההתפשטות כמו שרמזתי כמה פעמים. כל זה הבנתי מתוך דברי הרב זלה"ה המובאים במקומות שרשמתי בפרק כ"ד ובמקומות אחרים.
והנה מצאתי גם כן שהרב זלה"ה מפרש המאמר הזה בסוד שם ב"ן שבמלכות דאצילות כדאיתא בזוהר הרקיע באורך. ואל תתמה על החפץ - כי גבוה מעל גבוה וגו'. וכמו שמפורש בסוד שם ב"ן דנוקבא דאצילות המתפשט בעולמות בי"ע -- כמו כן הוא מפורש יפה פה בכל השמות העליונים בבחינת התשפטותם. וכמו כן בשרש השרשים כמו שכתבתי. והוא לדעתי מוכרח. כי אם לא היה הדבר כן למעלה במקומות הגבוהים - לא היה גם כן למטה, שהרי אין שום דבר נעשה למטה אם אין לו שורש דק וכמוס למעלה למעלה בכל חבל השתלשלות הקדושה.
הלא תראה שם בספר זוהר הרקיע מובא שני פירושים במאמר הנ"ל. האחד משם הרח"ו ז"ל שמפרש בסוד שמות ע"ב ס"ג שבחו"ב עיין שם. ופירוש השני משם האר"י זלה"ה המפרש על סוד שם ב"ן עיין שם היטב. והיינו כי אלו ואלו דברי אלהים חיים, ושניהם אמת וכמו שכתבתי. והבן.
וכתבתי זאת מפני שראיתי להרב מקדש מלך שלא רצה לנטות ימין ושמאל מן אשר ראה בספר אוצרות חיים, עיין שם היטב. ותראה שמפני זה בא בקצת דברים לדוחק גדול. ואפשר שנעלמו ממנו דברי הרב זלה"ה במקומות הנ"ל. ולדעתי מה שלשון המאמר הזה סתום וחתום מאוד - הוא בכוונה מכוונת כדי שיסבול כל הפירושים שנאמר בו, כי כן הוא באמת בכל חבל ההשתלשלות מראשית המחשבה עד סוף המעשה. וכמ"ש במקומות אחרים. ודי בזה כאן.
- ^ ציור של ם' סופית המורכב מ-8 נקודות, 3 נקודות לכל צלע - ויקיעורך