ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קלב ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מצאנו ממנו חסר, נאמר העתידים בחסרון – אֹף, אֹפוּ, אָאֹף, יָאֹף וכולי.

ארר – כתב רבי יהודה כי "אָרָה לִּי" (במדבר כב, ו) מהדגוש, ומשפטו אָרְרָה לי. ויתכן להיותו מן הקל, והיה מבלי תוספת הה"א אוֹר בפלס סֹב, וכתוסיף ה"א על סֹב תאמר סָבָּה בחטף, ומפני שלא היתה הרי"ש ראויה להדגש הרחיבו תנועת האל"ף והוסבה לקמץ-רחב תחת קמץ-חטף. וכן "קָבָה לִּי" (במדבר כב, יא) כשהפילו הדגש אף על פי שהבי"ת איננה גרונית הרחיבו הקמץ, והיה הנח תמורת הדגש, כי משפטו קָבָּה בדגש ובחטף. וכתב עוד רבי יהודה כי "בַּמְּאֵרָה אַתֶּם נֵאָרִים" (מלאכי ג, ט) עיננו מעקר זה כי אם מעקר נאר בפלס נִגָּשִׁים לולי האל"ף, ונכון הוא. גם יתכן מה שכתב בו רבי יונה שמשפטו היה נְאָרִים בשוא הנו"ן בפלס "וּבָם אֲנַחְנוּ נְמַקִּים" (יחזקאל לג, י), אלא שהרפו הרי"ש והניעו הנו"ן בצרי מפני האל"ף.

ברר יש מלה קשה בזה השרש והיא "עִם נָבָר תִּתָּבָר" (ש"ב כב, כז), ומשפטו תִּתְבָּרָר, ובנפול אות הכפל אלו היינו אומרים תִּתְבַּר היה דומה ששרשו ברה כמו "וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלֹה" (בראשית ט, כא) מן גלה, לפיכך הטילו תנועות תִּתְבָּרָר ב"תִּתָּבָר". והדגש בתי"ו להורות כי חסר מן התיבה חסרון כפל. ומלת "לְבָרָם הָאֱלֹהִים" (קהלת ג, יח) הראוי לְבָרָּם – הבי"ת חטופה והרי"ש דגושה בפלס "לְהֻמָּם" (אסתר ט, כד), כי השורק והקמץ אחדים כמו שהראיתיך, ובעבור כי הרי"ש איננה ראויה להדגש, נמשך הקמץ והונעה הבי"ת בקמץ-רחב תחת קמץ-חטף, כמו שכתבנו במלת "אָרָה לִּי".

חנן "אֱלֹהִים יָחְנְךָ בְּנִי" (בראשית מג, כט), "חָנוֹן יָחְנְךָ לְקוֹל זַעֲקֶךָ" (ישעיהו ל, יט) – היה ראוי להיות יְחָנְּךָ, אך הניחו החי"ת ונפל הדגש מן הנו"ן והוטלה תנועת החי"ת על היו"ד. וכתב רבי יהודה כי "חַנְנֵנִי יְיָ" (תהלים ט, יד) הוא מן הדגוש, והרפו הנו"ן כמו "בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ" (בראשית מב, כא). גם היה נכון לומר שהוא מן הקל, כמו "שָׁמְרֵנִי אֵל" (תהלים טז, א), לולי החי"ת שהיא פתוחה, וזה הטעם הצריכו לרבי יהודה לומר שהוא מן הדגוש. ונמצא במקצת ספרים בקמץ. "כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד" (תהלים קב, יד) – בא פתח-קטן תחת פתח-גדול, ומשפטו לְחַנְּנָהּ, כי המלה מפעל הדגוש, והוקלה כמו שהוקלו רבים מן הדגוש כמו שכתבנו.

מכך – "וּמָךְ אָחִיךָ עִמּוֹ" (ויקרא כה, מז), אף על פי שהוא קמוץ כמשפט נחי העי"ן טוב הוא לשומו מפעלי הכפל, לפי שמצאנו "וַיָּמֹכּוּ בַּעֲוֹנָם" (תהלים קו, מג),