ספר מטעמים החדש על ההגדה - אחד מי יודע
אחד מי יודע
(מ) טעם שאומרים אחר ההגדה פייט של אחד מי יודע [וברמב"ם ובאבודרהם ובכל הפוסקים הראשונים לא מצינו שום פיוט אחר ההלל שאחר הסעודה והוא מדורות האחרונים] משום דאיתא במדרש שיציאת מצרים היה בזכות שראה הקב"ה שיקבלו ישראל את התורה והעשרת הדברות וגם מצינו במדרש שעוד במצרים שמרו ישראל את השבת וגם זכות זה הועיל להם וגם מצינו במדרש מדלג על ההרים בזכות ההרים הם האבות ומקפץ על הגבעות בזכות אמהות וזכות י"ב שבטי יה וגם מצינו בדמיך חיי זה דם מילה שמלו כל ישראל. וגם זכות האמונה שהאמינו בהקב"ה כמ"ש ברש"י פ' בשלח על הפסוק מה תצעק אלי כדאי היא האמונה שהאמינו וה'! וע"כ אנו מחשבין כאן במספר כל הזכיות שהיו ביד ישראל ע"י מספר מאחד עד שלשה עשר כי גם אחד מספרו שלשה עשר וע"כ אומרים ישראל אחד מי יודע באיזה זכות אנו נגאלין ומשיבין אנחנו שאנו יודעין באיזה זכות ומונה והולך כל הזכיות שיש לנו גם עתה. וע"כ אחר הפיוט של מעלה שאמרו אדיר הוא יבנה ביתו בקרוב וכו' וע"כ אנו מבקשים שיזכור לנו ג"כ כל הזכיות האלו ומסיימין בי"ג מדות של רחמים שע"ז אנו מובטחים שאינן חוזרות ריקם:
(מא) עוד טעם לפי שגמרנו הסדר לספר ביציאת מצרים. יש לחוש שיאמר האומר מה הרווחנו בזה שאנו מספרים ביציאת מצרים ויצאנו לחירות הלא אין לנו תועלת עכשיו ממה שגמל עלינו הקב"ה ואותנו הוציא משם הלא לא יצאנו לחירות עולם וגם עכשיו אין אנו ברשות עצמנו ואין לנו נחלת שדה וכרם בארץ אשר הנחילנו וזרים יושבים בה ואנחנו נעים ונדים מממלכה אל ממלכה ולא הונח לנו וכי ישבע הרעב במה שחלם לו שאכל והקיץ ואין בידו לכן סמך המגיד פיסקא זו להראות ולהורות לנו את כל המעלות ואת כל הזכיות של ישראל שיש לנו גם עתה והמאמרים האלה המה תנחומין לנדכאי רוח ולנשברי לב שבל יתיאשו מן הגאולה כי יש לנו ת"ל הבטחות שיגיע במהרה לגאולתנו ולפדות נפשנו יש לנו במה לבטוח זכות האמונה באחדות השם. וזכות התורה שבכתב ושבע"פ וזכות האבות והאמהות וזכות השבת והמילה. וזכות עשרת הדברות וזכות שבטי יה וזכות כל ישראל שנמשלו לכוכבים וזכות הי"ג המדות! שאינן חוזרות ריקם וחסדי ה' כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו: