ספר יראים/שצא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



סימן שצא (שד)
לא יבא אל תוך המחנה. בכל דרכיך דעה בוראך והוא יישר אורחותיך. כתוב בפ' תצא כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה ויצא אל מחוץ למחנה לא יבא אל תוך המחנה ותניא בספרי בך ולא באחרים פי' עובדי כוכבים איש פרט לקטן מקרה לילה דבר הכתוב בהווה ויצא אל מחוץ למחנה זו מצוות עשה לא יבא אל תוך המחנה זו מצות לא תעשה. וכי ממעטינן קטן ללמד שאינו מוזהר גדול עליו להוציאו למ"ד (יבמות קי"ד א') קטן אוכל נבלות לתאבון ב"ד מצווין להפרישו גילה הכתוב על זה שפטורים ולמ"ד אין מצווין יפרש פרט לקטן שגדול מותר להכניס הקטן אע"פ שאסור להכניס כלים טמאין קטן מותר שגזירת מלך הוא אבל קרוייו טמא כדתנן בנדה פ' יוצא דופן (נדה מ"ג ב') קטן בן יום אחד מטמא בזיבה ובעל קרי איתקש לזב בראייה ראשונה כדאמרינן בנדה (ל"ד ב') דכתיב זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו ש"ז ואמרינן בפסחים פ' אלו דברים (פסחים ס"ז ב') וכל זב לרבות בעל קרי ותניא בספרי ומייתי לה בפסחים פ' אלו דברים (פסחים ס"ח א') ויצא אל מחוץ למחנה זו מחנה לויה לא יבא אל תוך המחנה זו מחנה שכינה וכתיב והיה לפנות ערב ירחץ במים וכבא השמש יבא אל תוך המחנה ביאת שמשו מעככתו מלבא לפנים מן המחנות .