ספר יראים/שפז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



סימן שפז (סב)
לא תקח האם על הבנים. את ה' אלהיך תירא ואותו תעבוד צוה והזהיר בפ' כי תצא כי יקרא קן צפור לפניך בדרך בכל עץ וגו' לא תקח האם על הבנים ותנן (חולין קל"ח ב') שילוח הקן אינו נוהג במזומן ואיזהו שאינו מזומן כגון אווזין ותרנגולים שקננו בפרדס. קננו בתוך הבית וכן יוני הרדיסאות פטור מלשלח וטעמא (קל"ט ב') דכתיב כי יקרא פרט למזומן פי' דרך מקרה ותנן עוף טמא רובץ על ביצי עוף טהור ועוף טהור על ביצי עוף טמא פטור מלשלח ואינו עובר על לא תקח אלא בעוף טהור רובץ על ביצי עוף טהור ומנלן דטהור בעינן א"ר יצחק אמר קרא כי יקרא קן צפור משמע טהור ולא טמא אפרוחים או ביצים מנלן דטהורים בעינן אמר רב כהנא (ק"מ א') ואת הבנים תקח לך ולא לכלביך והיינו טעמא דתניא אפרוחים טריפות פטור דבעינן לך ולא לכלביך. יש לשאול הכא ממעטינן הנאה מלך ובשבת פ' במה מדליקין (שבת כ"ה א') אמר ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומותי בשתי תרומות הכתוב מדבר אחת תרומה טהורה ואחת תרומה טמאה ואמר הכתוב לך שלך תהא להסיקה תחת תבשילך. י"ל דהכא למעוטי כלבך קא אתי דאי לאו הכי למה לי לך ותנן (ק"מ ב') היו שם ביצים מוזרות או אפרוחים מפריחים פטור מלשלח שנאמר והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים מה אפרוחים בני קיימא אף ביצים בני קיימא ומה ביצים הצריכים לאמם אף אפרוחים הצריכים לאמם יצאו מפריחים ותנן היתה מעופפת בזמן שכנפיה נוגעין בקן חייב לשלח ואם לאו פטור וטעמא כדתניא רובצת ולא מעופפת יכול אפי' נוגעות בקן ת"ל רובצת ומאי תלמודא מדלא כתיב יושבת ותנן היתה שם ביצה אחת או אפרוח אחת חייב לשלח שנאמר קן קן מכל מקום שלחה וחזרה אפי' ארבעה וחמשה פעמים חייב שנאמר שלח אפי' מאה פעמים במשמע וכל היכא דמחייב לשלח קאי בלא תקח. ותנן (קמ"ב א') לא יטול האם מעל הבנים אפי' לטהר בה את המצורע וטעמא דכתיב תשלח קרא יתירה כדמסקינן (קמ"א א'). אמרינן בסוף שילוח הקן (חולין קמ"א ב') עד כמה משלחין אמר רב יהודה עד כדי שתצא מתחת ידו ובמה משלחה רב הונא אמר ברגל רב יהודה אמר בגפיה ר"ה אמר ברגל שנאמר משלחי רגל השור והחמור רי"א בגפיה דהא כנפיה רגליה הוו.