ספר יראים/שמ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



סימן שמ (ו)
ולא תחללו את שם קדשי. את ה' אלהיך תירא ותעבוד ותן כבוד לשמו ושמור מחללו דכתיב בפ' אמור אל הכהנים ולא תחללו את שם קדשי ומקרא זה נוקב ויורד עד תהום ובפירוש לאו זה ידוו כל הדוים בי חילול השם ישנו בכמה דרבים ואין להם שיעור שכל המבזה אפי' מצוה אחת ומיקל כלל בכבוד שמים נקרא מחלל את השם ואם הוא לומד תורה צריך שישמור עצמו מן הכעור ומן הדומה לו ושלא יבא לידי חשד שלא יאמרו עליו דבר רע ואם לא עשה כן נקרא מחלל השם כדאמרינן ביומא פ' יוה"כ (פ"ו א') היכי דמי חילול השם אמר רבא כגון אנא דשקילנא בישרא מבי טבחא ולא יהיבנא דמי לאלתר ר' יוחנן אמר כגון אנא דמסגינא ארבע אמות בלא תורה ובלא תפילין. ואע"פ שלא נאמר עליו אלא לאו מצינו עונשו מרובה יותר משאר עבירות כדתניא ביומא פ' יוה"כ בארבע חלוקי כפרה שכל עבירות יש להן כפרה אבל מי שיש בידו חילול השם אין כח לא בתשובה לתלות ולא ביום הכפורים לכפר ולא ביסורים למרק אלא כולן תולין ומיתה ממרקת שנאמר ונגלה באזני ה' צבאות אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון ותנן במס' אבות (פ"ד) המחלל שם שמים בסתר נפרעין ממנו בגלוי אחד שוגג ואחד מזיד בחילול השם. וצוה הבורא שיהרג אדם ולא יחלל שם שמים כדתניא בתו"כ ממשמע שנאמר לא תחלל אמור קודש א"כ למה נאמר ונקדשתי מסור עצמך וקדש שמי יכול ביחיד ת"ל בתוך בני ישראל במרובין.