ספר יראים/שלט

סימן שלט (קלח)
אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד. צוה הב"ה כפ' אמור אל הכהנים אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד ותנן (חולין ע"ח א') אותו ואת בנו נוהג בין בארץ בין בחוץ לארץ בין בפני הבית בין שלא בפני הבית בחולין ובמוקדשים ואינו נוהג בחיה ועוף כדתניא בתורת כהנים שור ולא חיה שה ולא עוף והבא מן החיה ומן הבהמה בין אביו בין אמו אותו ואת בנו נוהג בו דחוששין לזרע האב דתניא (ע"ט ב') אותו ואת בנו נוהג בכלאים ובכוי ותניא בפרק אותו ואת בנו (חולין ע"ח ב') נוהג בנקבות ואינו נוהג בזכרים חנניא אומר נוהג בנקבות ובזכרים וטעמייהו מפרש חתם ואמר רב הונא בר חייא אמר שמואל (ע"ט א') הלכה כחנניא תנן (פ"א ב') השוחט ונתנבלה בידו הנוחר והמעקר פטור משום אותו ואת בנו וטעמא בת"כ לא תשחטו פרט לנוחר ומעקר והשוחט ונתנבלה בידו ולהביא השוחט לכלבים ולרפואה ולעובדי כוכבים. תנן השוחט ונמצאת טריפה השוחט לע"ז השוחט פרת חטאת שור הנסקל ועגלה ערופה ר' שמעון פוטר וחכמים מחייבין ובשחיטה שאינה ראויה פליגי וקי"ל כרבנן. בין שחט הוא בין שחט אחר אסור לשחוט אחריו מדתנן (פ"ב א') שנים שלקחו פרה ובנה בשותפות איזה שלקח ראשון ישחוט ראשון. תנן (פ"ג א') יום אחד האמור באותו ואת בנו היום הולך אחר לילה את זו דרש ר"ש בן מנסיא נאמר כאן באותו ואת בנו יום אחד ונאמר יום אחד במעשה בראשית מת יום אחד האמור במעשה בראשית היום הולך אחר הלילה אף כאן יום הולך אחר הלילה ומעשה בראשית מנלן דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד. תולדה לאותו ואת בנו שיודיע המוכר ללוקח במקום שיש לספק ולתלות שישחוט הלוקח בו ביום ומטעם זה וסברא זאת שלא ישחוט במקום שיש לספק ולתלות שישחוט הלוקח ונראה הדבר שנשחט אחד מהם כדתנן בפ' אותו ואת בנו (שם), בד' פרקים בשנה המוכר בהמה לחבירו (צריך המוכר להודיע) אמה מכרתי לשחוט בתה מכרתי לשחוט ואלו הן עי"ט הראשון של פסח ערב עצרת ערב ראש השנה ערב יו"ט האחרון של חג וכדברי ריה"ג אף ערב יוה"כ בגליל ותנן בפ' כסוי הדם (חולין פ"ו א') חרש שוטה וקטן ששחטו ואחרים רואין אותן אסור לשחוט אחריהם בינם ובין עצמם ר' מאיר מתיר לשחוט אחריהם וחכמים אוסרים והלכה כחכמים .