ספר יראים/של
מתוך: ספר יראים/כל (עריכה)
סימן של שלא (שלו)
אל הפרכת לא יבא. ואל המזבח לא יגש. צוה יוצרנו ליראה ממקום שכינתו שלא יכנסו בעלי מומים אפילו בלא עבודה שנאמר אל הפרוכת לא יבא ואל המזבח לא יגש כי מום בו ותניא בת"כ אם נאמר למזבח למה נאמר לפרוכת אילו נאמר למזבח הייתי אומר אל המזבח שהוא בשר לעבודה יהא אסור אל הפרכת שאינו כשר לעבודה לא יהא אסור לכך צריך פרוכת ואילו נאמר פרוכת הייתי אומר אל הפרוכת שבפנים יהא אסור ואל המזבח שבחוץ לא יהא אסור לכך נאמר המזבח ואל הפרוכת יכול לא יכנסו לעשות ריקועין ת"ל אך כך היא מצוותן הכהנים נכנסין (אם) אין כהנים לוים נכנסין אם אין לוים ישראלים נכנסים אם אין טהורים נכנסים טמאים אין תמימין נכנסין בעלי מומין ומניין שאם עבד עבודתו פסולה ת"ל ולא יחלל את מקדשי רבי אומר מניין שבעל מום במיתה נאמר כאן חילול ונאמר להלן חילול מה חילול האמור להלן במיתה אף חילול האמור כאן במיתה וחכמים אומרים אין בעלי מומין במיתה אלא באזהרה.