ספר יראים/שכט
מתוך: ספר יראים/כל (עריכה)
סימן שכט (שלה)
ולא יגש להקריב. כתוב בפ' אמור אל הכהנים דבר אל אהרן לאמור איש מזרעך לדורותם אשר יהיה בו מום לא יגש להקריב וגו' ותניא בת"כ איש אמר ר' אלעזר בר צדוק למדנו תינוק פסול אפילו תמים עד מתי עבודתו פסולה עד שיביא שתי שערות אין לי אלא שנולד לו מום לאחר הדיבור היה בו מום לפני הדיבור מנין ת"ל אשר אין בו אין לי אלא שנולד תמים ונעשה בעל מום אם היה ממעי אמו מניין ת"ל אשר יהיה בו מום אין לי אלא מום קבוע מום עובר מניין ת"ל אשר יהיה בו מום והמומים כתובים בפרשה, פסח עור חרום שרוע שבר יד שבר רגל גבן דק תבלול גרב ילפת מרוח אשך ופירושן כתוב בבכורות בפרק מומין אלו (בכורות מ"ג א') לא יקרב להקריב לחם אלהיו אין לי אלא תמידין שנקראו לחם שנאמר את קרבני לחמי מניין לרבות שאר קרבנות צבור ת"ל שוב לחם אלהיו לא יגש להקריב מנין לרבות את הדם ת"ל להקריב ולהלן הוא אומר ויקריבו בני אהרן את הדם אליו מניין לרבות אימורי חטאת אימורי אשם אימורי קדשי קדשים ואימורי קדשים קלים ת"ל לא יקרב מניין לרבות הקומץ והלבונה והקטורת מנחת כהנים (מנחת) כהן משיח מנחת נסכים ת"ל לא יגש להקריב מניין לרבות את היציקות והבלילות התנופות וההגשות הקמיצות וההקטרות המליקות והקבלות וההזאות ת"ל לא יגש להקריב יכול יהא חייב על כולם ת"ל לחם מה לחם מיוחד שהוא משום עבודת יצאו אלו שאינם משום עבודה כל איש אשר בו מום מה ת"ל לפי שנאמר זרע אהרן אין לי אלא זרעו של אהרן אהרן מניין ת"ל כל איש אשר בו מום.