ספר יראים/שכד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



סימן שכד (צא)
לא ישרטו שרטת. הזהיר יוצרנו שלא לשרוט על המת דכתיב בפ' אסור אל הכהנים ובבשרם לא ישרטו שרטת ובמת מוקמינן לי' בסמוך וכתיב בפ' קדושים ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם ותניא בת"כ לא ישרטו שרטת יכול על חמש שריטות לא יהא חייב אלא אחת ת"ל שרטת לחייב על כל שריטה ושריטה אין לי אלא כהנים שריבה הכתוב בהם מצוות יתירות ישראל מנין ת"ל שרטת נאמר כאן שרטת ונאמר להלן ושרט לנפש מה כאן חייב על כל שריטה ושריטה אף להלן חייב על בל שריטה ושריטה ומה להלן על המת אף כאן על המת ותניא בת"כ ומייתי לה באלו הן הלוקין (כ' ב') ושרט יכול שרט על ביתו שנפל ועל ספינתו שטבעה בים ת"ל לנפש לחייב על המת בלבד ומניין שאם שרט ד' וה' שריטות על מת אחד שהוא חייב על כל אחת ואחת ת"ל ושרט לנפש חייב על כל שריטה ושריטה ר' יוסי אומר מניין שאם שרט אחת על ד' וה' מתים שהוא חייב על כל אחד ואחד ת"ל לנפש לחייב על כל מת ומת ויש לשאול אחרי דילפינן גזירה שוה תרי רבויי לחייב על כל שריטה למה לי. וקיי"ל כשמואל דאמרינן באלו הן הלוקין (כ"א א') שריטה וגדידה אחת היא בין ביד בין ככלי חייב.