ספר יראים/שה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



סימן שה (קטו)
עצרת. צוה מי שאמר והיה העולם שלא לעשות מלאכה בחג השבועות דכתיב בפ' אמור אל הכהנים ופ' פנחס כל מלאכת עבודה לא תעשו אע"פ שלא מצינו שהתירה בו תורה אוכל נפש יש לנו ללמוד שכל מלאכות שהותרו בחג המצות הותרו בחג השבועות ובחג הסוכות שהרי מצינו שהוקשו זה לזה כדאמרינן בחגיגה פ"ב (י"ז א') אמר ר"א אמר ר' אושעיא מנין לעצרת שיש לה תשלומין כל שבעה ת"ל בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות מקיש חג השבועות לחג המצות מה חג המצות יש לה תשלומין כל שבעה אף חג השבועות יש לה תשלומין כל שבעה ולענין איסורי מלאכות והתירן בהיקש זה וילפינן) ועוד י"ל מההוא טעמא דילפינן יו"ט דפסח דורות מיו"ט דפסח מצרים בגזירה שוה דמקרא קדש הכי ילפינן שאר ימים טובים שנאמר בהם מקרא קדש מיום טוב דפסח מצרים דתניא במכילתא נאמר גבי יו"ט דפסח דורות ביום הראשון מקרא קדש כל מלאכת עבודה לא תעשו מגיד שאסור בעשיית מלאכה מנין להיתר אוכל נפש נאמר כאן פי' ביום טוב דורות מקרא קדש ונאמר ביו"ט דפסח מצרים מקרא קדש בפ' בא אל פרעה מה מקרא קודש האמור להלן התיר בו אוכל נפש אף מקרא קודש האמור כאן התיר בו אוכל נפש.