ספר יראים/ריב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



סימן ריב (קצו)
אונס לא תשלח. את ה' אלהיך תירא וקיים אשר צוה בפ' כי תצא כי ימצא איש נערה בתולה וגו' פי' ותפשה בבגדה משם למדנו ונתפשה דסוטה שפירש ונאנסה וכתיב ולו תהיה לאשה וגו' פי' בגט שכל שילוח אשה בגט כאשר פירשתי, בכתובות באלו נערות שיש להן קנס (כ"ט א') הבא על הממזרת ועל הנתינה ועל הגיורת שבויה ושפחה שנפדו שנתגיירו ושנשתחררו פחותות מבת ג' שנים ויום אחד הבא על אחותו ואחות אביו ואחות אמו ואחות אשתו ואשת אחיו ואשת אחי אביו ועל הנדה אע"פ שהן בהכרת אין להן מיתת בי"ד. בירושלמי מקשי ואשת אחיו לאו יבמתו היא א"ר מתתיא לבתני' שהיו לאחיו בנים וארם אשה ומת ובא אחיו ואנסה. לענין קנס נתרבו אבל לקיימן אסור כדתנן (ל"ט א') האונס שותה בעציצו כיצד אפילו היא חגרת אפילו היא סומא אפילו היא מוכת שחין אבל נמצא בה דבר ערוה או שאינה ראויה לביאה אינו רשאי לקיימה שנאמר ולו תהיה לאשה לא יוכל לשלחה כל ימיו בעמוד והחזיר קאי.