ספר יראים/קכא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



סימן קכא (קנט)
לא תעולל. את ה' אלהיך תירא, צוה בפ' קדושים תהיו, כרמך לא תעולל. ובפ' כי תצא למלחמה כי תבצר כרמך לא תעולל אחריך, עוללות נקראים אשכולות קטנים כדכתיב אם בוצרים באו לך הלא ישאירו עוללות וכתיב ועולל יעוללו כגפן (שארית ישראל) אלמא הקטנים הם עוללות. וכמה יהיו הקטנים פירשו הכמים במס' פיאה פ"ז איזהו עוללות כל שאין לו לא כתף ולא נטף, פי' כתף עולל עליון (לו) על כתפו נטף עולל תחתון לו שהוא נוטף עליו. ותנן בפיאה פ"ז כרם שכולו עוללות ר' אליעזר אומר לבעה"ב לעני אמר ר' אליעזר כי תבצור לא תעולל אם אין בציר מנין עוללות א"ל ר"ע כרמך לא תעולל אפי' כולו עוללות, א"ב למה נאמר כי תבצור לא תעולל אין לעניים בעוללות קודם הבציר. כרם רבעי (בית) שמאי אומרים יש לו פרט ויש לו עוללות ועניים פודים לעצמם וב"ה אומרים (כולו לגת) טעמא דתרוייהו מפרש בקדושין בהאיש מקדש (נ"ד ב').