ספר יראים/קכ
מתוך: ספר יראים/כל (עריכה)
סימן קכ (קנח)
לא תלקט. את ה' אלהיך תירא ותעבוד צוה והזהיר על מצות הלקט בפ' קדושים תהיו ובפ' אמור ולקט קצירך לא תלקט והזהיר בב' מקומות לעבור עליו בב' לאוין. ותניא בת"כ בפ' אמור אל הכהנים אמר ר' מרינוס בר' יוסי למה נאמר הלא כתיב בפ' קדושים תהיו שלא קבעו הכתוב במועדות אצל קרבנות לומר (לך) שכל הנותן לקט מעלה עליו הכתוב כאלו בית המקדש קיים והקריב על המזבח קרבן. ולקט אינו נוהג באילן דמארצכם דכתיב בפיאה מרבינן אילן ובלקט לא כתיב אלא קצירך אינו נקרא קציר אלא בתבואה שדרכה ליקצר.
ותנן במסכת פיאה פ"ג איזהו לקט הנושר בשעת קצירה, פי' לא בשעת קיטוף אם הולך בשדהו וקוטף מלילות ונושר מידו אין זה לקט. כדתניא בת"כ בפ' קדושים לקט קצירך ולא לקט קיטוף. לקט קצירך אין לי אלא לקט מחמת הקציר מכאן אמרו היה קוצר קצר מלא ידו ותלש [קצר] מלא קומצו הכהו קוץ עקצו עקרב ונבעת ונפל מידו לארץ הרי אלו של בעה"ב תוך היד תוך המעגל ונפל לעניים אחר היד אחר המגל הרי זה לבעה"ב. וטעם כל נשירה שהיא דרך האונס אינו לקט שלקט דרך קציר אמרה תורה.
תניא לא תלקט לעני, לא תסייע לעני, להזהיר על שלו. תניא המניח כלכלה תחת הגפן פי' לקבל פרט גפן הרי זה גוזל את עניים וע"ז נאמר לא תסיג גבול עולם. למדנו כמו כן המניח כלכלה תחת הקציר לקבל הלקט עובר בלא תשיג גבול עולם.