ספר יראים/קיז

סימן קיז (קצא)
שאר כסות ועונה. גזר היוצר בפ' ואלה המשפטים: הנושא אשה חייב ליתן (לה) שאר כסות ועונה, דכתיב אם אחרת יקח (לו) שארה כסותה ועונתה לא יגרע. בפירוש המקרא נחלקו רבותינו בכתובות בפ' נערה שנתפתתה (כתובות מ"ז ב') דתניא שארה אלו מזונות וכה"א אשר אכלו שאר עמי וגו' כסותה כמשמעה, עונתה זו עונה האמורה בתורה וכה"א אם תענה את בנותי וגו', ר' אליעזר אומר שארה זו עונה וכה"א איש איש אל שאר בשרו לא תקרבו כסותה כמשמעה עונתה אלו מזונות וכה"א ויענך וירעיבך וגו'. ר' אליעזר בן יעקב אומר כסותה ועונתה לפי עונתה תן כסותה שלא יתן לה חדשים בימות החמה שחקים בימות הגשמים לפי שארה תן כסותה שלא יתן של ילדה לזקנה ושל זקנה לילדה ולר' אליעזר בן יעקב מזונות ועונה דרבנן. תנא רב יוסף שארה זו קרוב בשר, שלא ינהוג בה מנהג פרסיים שמשמשין מטותיהם בלבושיהם מסייע ליה לרב הונא, דאמר האומר אי אפשי אלא אני בבגדי והיא בבגדה יוציא ויתן כתובה. ושעור העונה והמזונות והכסות מפורש בפ' אע"פ (ס"א ב') דתנן עונה האמורה בתורה הטיילים בכל יום הפועלים (ב') בשבת החמרים א' לשבת הגמלים א' לכל (ל') יום הספנים א' לג' חדשים דברי ר"א. והטעם, מאחר שעונה סתומה כתובה בתורה, יש לפרשה לפי הנראה לכל לפי האומנות ינהג עצמו, שלדעת כן נשאת לו. מזון וכסות, דתנן (כתובות ס"ד ב') המשרה את אשתו ע"י שליש לא יפחות לה מקביים חטים או מד' קבים שעורים. אמר ר' יוסי לא פסק (לה) שעורים אלא ר' ישמעאל שהיה סמוך לאדום נותן לה חצי קב קטנית וחצי לוג שטן וקב גרוגרות או מנה דבילה ואם אין לו פוסק לעומתם פירות ממקום אחר ונותן לה מטה ומפץ ואם אין לו מפץ מחצלת, ונותן לה כפה לראשה וחגור למתניה ומנעלים ממועד למועד וכלים של נ' זוז משנה לשנה, ואינו נותן לה אלא שהקים בימות הגשמים ולא חדשים בימות החמה אבל נותן לה חדשים בימות הגשמים בלאותיהם בימות החמה ושחקים שלה בד"א בעניי ישראל אבל במכובד הכל לפי כבודו, פי' אך לפי כבודו, שאם כבודו יותר מכבודה בתריה דידיה אזלינן ואם כבודה יותר על כבודו יפרנס אותה לפי כבודה שהיתה רגילה, דתניא עולה עמו ואינה יורדת עמו ואף לאחר מיתה, דקיי"ל הלכה כר"י בפ' נערה שנתפתתה (כתובות מ"ח א') ואסמכוה רבנן אקרא בפ' [נערה] (אע"פ) בכתובות (ס"א א') והיא בעולת בעל בעלייתו של בעל. ר' אליעזר אומר כי היא היתה אם כל חי לחיים ניתנה. ואמר אביי חמשין זוזי פשיטי (ס"ה ב') פי' מעות שיש מעה כסף דינר. (ד)תניא מותר מזונות לבעל מותר בלאות לאשה ואמרינן לאשה למה לה אמר רבא שמתכסה בהן בימי נידותה כדי שלא תתגנה על בעלה הכא תתגנה ותתגנה ותנן (ס"ד ב') אם היתה מניקה מוסיפין לה על מזונותיה.