ספר יראים/נד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



סימן נד (קעג)
כהן טמא שאכל את התרומה. הזהיר היוצר בפ' אמור אל הכהנים נפש אשר תגע (בו) וטמאה וגו' ולא יאכל מן הקדשים. ומנלן דבקדשי תרומה הכתוב מדבר דכתיב בסמוך ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים. וביבמות בהערל (ע"ד ב') מוקי רבא אמר רב חסדא להאי קרא בתרומה ומנלן דבמיתה דכתיב עליה בסמוך ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללוהו:


סימן נד (קעג)
כהן טמא שאכל את התרומה. הזהיר היוצר בפ' אמור אל הכהנים נפש אשר תגע (בו) וטמאה וגו' ולא יאכל מן הקדשים. ומנלן דבקדשי תרומה הכתוב מדבר דכתיב בסמוך ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים. וביבמות בהערל (ע"ד ב') מוקי רבא אמר רב חסדא להאי קרא בתרומה ומנלן דבמיתה דכתיב עליה בסמוך ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללוהו: