ספר יראים/ג

סימן ג
כלה הזהיר עליה הכתוב באחרי מות (ויקרא י"ח ט"ו) דכתיב ערות כלתך לא תגלה אשת בנך היא לא תגלה ערותה ותניא בספרא יכול אפילו שפחה ונכרית אנוסת בנו ומפותת בנו וענש בסקילה וכרת כרת דכתיב בסוף העריות באחרי מות ונכרתו הנפשות ובסקילה דכתיב בקדושים ואיש אשר ישכב את כלתו מות יומתו שניהם תבל עשו דמיהם בם ותניא בספרא נאמר באן דמיהם בם ונאמר להלן באוב וידעוני דמיהם בם מה להלן בסקילה אף כאן בסקילה ותנן בפ' ד' מיתות (סנהדרין נ"ג א') הבא על בלתו חייב עליה בין בחיי בנו בין לאחר מיתת בנו בין מן הארוסין בין מן הנשואים וטעמא שבכל הענינים נקראת כלתו ובאשת אב אצטריך לרבות לאחר מיתה דאשת משמע לשון אישות שהאיש קיים אבל כלה בכל ענין נקראת כלה ובפי' רבותי ראיתי דמפקי לאחר מיתה מדכתיב אשת בנך היא דמייתר ולא מצאתיו נדרש בשום מקום. ותולדותיהן כלת בנו ובן בנו עד סוף כל הדורות וכלת בתו לבדה ביבמות פ' כיצד אמרינן התם לא אסרו כלת בתו אלא משום כלת בנו: