ספר חסידים א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ספר חסידים · א · >>

א. דבריו ממתקים וכלו מחמדים, ונכתב ליראי יי' ולחושבי שמו, כי חסיד אשר לבו חפץ באהבת בוראו לעשות כל רצונו, ואינו יודע לשום על לב הדברים כלם ומאיזה דבר צריך להזהר, ואיך להעמיק לעשות רצון בוראו לפי שמיעטו הלבבות, ולפי שיש חסיד שמשים הרבה דברים על לבו, ויש חסידים שעושין מעט ואילו היה יודע ומבין בדברי החסידות, היה עושה הרבה מאד מאותן החסידים העושין הרבה, לכך נכתב ספר חסידים, למען יראו בו יראו יי', וכל השבים לבוראם בלב שלם וידעו ויבינו מה שעליהם לעשות, ומאיזה דבר צריכין ליזהר, אך לא לרשעים נכתב', שאם יראו בו רשעים יהיו נראים כמה דברים בעיניהם דברי שטות, ואם ידברו באזניהם ילעיגו למו, ועליהם אמר שלמה בחכמתו באזני כסיל אל תדבר וגו'. וכל שלמה כשכתב ספר משלי לא כנגד הרשעים כתבו, כי אילו היה מדבר באזניהם כל חכמתו, לא היה מועלת להטיב להם ולהשיבם, אלא כנגד הצדיקים החפצים בדרכי יי', כנגדם דבר שיראו ויבינו וישכילו, וכדכתיב כי ישרים דרכי יי' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם. הא למדת שדרכי החסידות והענוה והיראה הם מכשול לרשעים ולצדיקים תקומה.