פירוש קדמון על ספר חסידים/א
ספר חסידים א
מפרשים: פירוש קדמון • ברית עולם
פירוש זה של ספר חסידים הלז יצא מפי אדונינו מורינו ורבינו זצ"ל ה"ה כאשר אתה תחזה ממה שנכתב בסוף הספר אפס קצהו תראה וכלו לא תראה מטעם שותבאר ופירוש הדיין היה מופקד מאדונינו מורינו ורבינו זצ"ל ה"ה ביד אחד וצוה להנפקד לשום עיניו עליו ולשמרו בשמירה מעולה והוה לפקדון ביד הנפקד עד זמן שנשלח מהתם להכא לידי אשר כנאמר לו מפי צואתו של אדונינו מורינו ורבינו זצ"ל ה"ה והיה אתי עמי ימים במשמר ומתוך החבה שהיה חביב עלי ביותר אהיה שעשוע בו יום יום כי אמרתי בבוא עת רצון אוציא אותו לאורה להביא לבית הדפוס בעונותי שרבו לא זכיתי לזה כי השרפה אשר שרף ה' בקהילתנו ק"ק פראנקפורט שנת תע"א כילה את הכל ועל הכלל כולה יצא האש עד אבדון תאכל ונשרפו גם כל ספרי הקודש שקניתי ושהיו מימי אבותי ואבות אבותי אשר עין לא ראתה כאלה לשבח ובראש כלם חבל על אלו דאבדין ולא משתכחין הלא היה כל חדושים וכתבים על מקרא ומשנה וגמרא ותלמוד ירושלמי ומדרשים ועל רש"י בחומש שהיה אתי עמי וגם לרבות הפירוש מובחר ונבחר ונחמד על כל הפיוטים חוץ מימים הנוראי' היה עמהם אשר אבותי ואבות אבותי היה להם יגיעה ועמל עד שהוציאו אותה מכח אל הפועל ואני כמה טרחים טרחתי והוספתי עליהם נופך משלי ולא זכיתי שתעשה לנו תושיה כי המעשה שור"ף היה מבטל מיד מחשבה שחשבתי והיה לאכול ועשה כלה ולא נשאר כ"א גויתי וישבתי משומם ואמרתי ח"ו לריק יגעתי ולתוהו והבל כחי כליתי אכן משפטי את ה' ופעלתי את אלקו כי ברחמיו וברוב חסדיו הותיר לי שריד מעט מכל אשר היה לפני ונתן לי למשמרת ולזכרון דברים שחריתי ולמדתי בפירוש של אמ"ו זצ"ל ה"ה על ספר חסידים שכמעט קרוב לרוב מינכרי לי ולבי אומר לתקן מה שבידי לתקן ובפרט בספר זה ספר חסידים אשר הוא כולל מכל וכלול בכל וכבר עברו כמה מאות שנים אשר הספר הלז היה כאגרתא דלא מקריא רק את זה מצאתי כתוב בזה הלשון ספר חסידים הנ"ל עם פי' יפה וארוך משנת חסידים מהו' סעדיה תלוונ' בר' אהרן מלוקט מתלמוד וזוהר ומהרבה ספרי' אבל לא נגמר כולו עכ"ל ופירוש הלז אינו מצוי בינינו ואפי' לא ראינו אותו ולבי אומר לי כי צורך שמה הוא וביחיד שכמעט צואת אמ"ו זצ"ל ה"ה להוציא אמריו לאור עולם ע"כ אחזור התורה ליושנה לבאר ולפרש ולהגיה ספר חסידים הלז כמו שהוא כמוס עמדי וקיימתי מילי דחסידא דהיינו בס"ח אשר חיבר החסיד המחבר לא נגעתי בו יד אלא כתבתי מלה במלה ואות באות כמו שמצאתי כתוב בספר חסידים שהעתקתי ממנו ואם יש גירסא ונ"א כתבתי אותו בפירושו ואז עשיתי רושם צורת כובב או שני חצי לבנה בספר יביטו שבכל הגהות שהגהתי כמעט רובו ככולו לית בהן חסרות ויתרות ואין בהם אלא ענייני ומלות ואותיות מסורסת ומהופכות ואין סדר למשנתם וצריך להקדים את המאוחר ולאחר את המוקדם וקצת פעמי' מה שבסימן זה שייך לסימן שלאחר זה ולפעמים בהיפך שקצת מסימן זה שייך לסימן שלפניו ומיעוטי דמיעוטי הוא שבהן חסר או יתיר ואשר ניתן בכפליו וכגון דא צריך לאודועי שאם המצא תמצא דבר שאינו הגון או דבר שאינו מתוקן כגון אלו דברים אינם דברי אמ"ו זצ"ל ה"ה כי חס ושלום פה חדוש יאמר דבר זה כי כל אמריו היו אמרות טהורות מזוקק שבעתים ואין הדבר תלוי כי אם בי וגם עלי אל תשת חטא כי בכל כחי עבדתי וזה אשר לקטתי ולולי אלקי אבי היה בעזרי לא מצאו ידי ורגלי לעשות חיל לעמוד עד פה על תכונת אמ"ו זצ"ל ה"ה ואברך את ה' אשר עד הנה עזרני ונותן הודאה לשעבר ואתפלל על העתיד שיראני הקב"ה הנפלאות מתורתו לחדש טעמי וחדושי תורה שלא אבוש ולא אכלם שלא אבוש בעולם הזה ולא אכלם בעולם הבא אמן: זה נקרא ספר חסידים. וא"כ אין לומר שנקרא כך ללמוד ממנו ענייני חסידות וע"י כך יהיה חסיד שלפי זה יקרא שמו ספר חסידות ואז יהיה פירושו ספר שנכתב בו ענייני חסידות ומי שיקרא בו ידע ענייני חסידות לעשות וירגיל עצמו בהן ומכח זה נעשה חסיד אבל עתה שנקרא ספר חסידים פירוש ספר שנכתב לאנשים שהם חסידים קודם שיקראו בספר זה ולהם אין מי הצורך לכתוב ספר זה שהרי הם המה חסידים מעיקרם קודם שקראו בספר זה ומקדים ואומר דבריו ממתקים וכלו מחמדים ואין בהם שום דבר לבטלה אלא כל דבריו של ספר זה ממתקים וכולו מחמדים ובאמת ונכתב דוקא ספר זה ליראי ה' ולחושבי שמו דהיינו לאותם שחושבים תמיד בדרכי ה' כדאי' ברד"ק ולאותם שהם חסידים מעיקרם קודם שיקראו בספר זה הוא מן הצורך גדול לכתוב ספר זה ולמה כן הוא ואמר כי חסיד כו' כל רצונו כי חסיד הוא ולבו חפץ כל רצונו של הקב"ה אבל ואינו יודע לשום על לב הדברים כלם ומאיזה דבר צריך להזהר שלא לעשות ואיך להעמיק לעשות רצון בוראו לעשות אותן דברים לפי כו' ולפי שיש חסיד כו' לכך נכתב ספר חסידים כלומר לאותן חסידים שהם חסידי' קודם שיקרא בספר נכתב למען כו' ומאיזה דבר צריכין ליזהר שלא לעשות אך לא לרשעים נכתבים דלא תימא שראוי כתיבת ספר זה ג"כ לרשעים כדי לראות וללמד בו מדת חסידות ויחזרו מרשעם שאם יראו כו' דברי שטות לפי שכמה דברים נכתבו ברמז ואף אם ידברו באזניהם דברים הנכנסי' באזניהם דהיינו שיכתבו כל הדברי' בפירוש ולא שום דבר ברמז ילעיגו למו ולא די שלא יהיה להם הדברים לתועלת אלא אף למכשול יהיה להם לכך לא לרשעים נכתב' ועליהם אמר שלמה בחכמתו באזני כסיל אל תדבר וגו' ומסיים הפסוק משום כי יבוז לסכל מליך וילעיג למו וכן שלמה כשכתב ספר משלי שכתב דבריו דרך משל ולא כתב דבריו בפירוש לא כו' כי אילו אפי' היה מדבר באזניהם וכתב דבריו בפירוש כל חכמתו לא כו' אלא כנגד הצדיקים כו' והא דכתב לצדיקים דרך משל ולא בפירוש כדי שיראו ויבינו וישכילו להבין הדברים וישכילו גם המשל והמליצ' כמאמר הפסוק להבין משל ומליצה וכדכתיב כי ישרים וגו' הא למדת כו' לכך נכתב ספר זה לחסידים דוקא כנ"ל: