ספר חסידים/י
י. כל דבר חסידות, לנהוג בכל יום דברים שיצרו קשה עליו, כגון רכילות ויצר הרע, דברים בטלים, שלא לדבר שקר, ושלא לראות בנשים. ולדבר דברים חדושים מדברי העולם, ללכת לטייל, על הכל יש יצר. וכן לא ישבע כלל ושלא להזכיר שם שמים לבטלה וכל כיוצא בזה שנוהג תמיד ויצרו מתגבר עליו ואין יכול לעמוד בפניהם אלא אם-כן מילדותו החזיק בהם, לכך יחנך אדם בניו באלה בקטנותם. גם כשיזקין לא יעזבם ולא יניחם, שנאמר "כי יזקין לא יסור ממנה". וכל דברים דעלמא שיתנהג האדם בקטנותו כשיהיה גדול ויחפוץ לעזוב, קשה תהיה עליו כמיתה, אבל כשיחזיק האדם בתורה ובמצות ובמעשים טובים, קשה לו לפרוש מהם מפני הבושת. שיאמרו הבריות כל מה עשה עד הנה, כדי לגנוב דעת הבריות כדלעיל.
חסיד נקרא על שם חסדים. ועוד חסיד נקרא על שם "והחסידה". שתרגום אונקלוס "וחוריתא". וכתיב "ולא עתה פניו יחורו". לשון בושת והלבנת פנים, מה שמביישין אותו ומלבינין פניו, והוא כחרש לא ישמע וכאילם לא יפתח פיו ולא בייש פני אדם, נקרא חסיד ולעתיד לבא פניו מבהיקין, ויזכה לשבת בשבע כתות המקבלות פני שכינה ונהנות מזיו השכינה, שנאמר "קומי אורי כי בא אורך וכבוד יי' עליך יזרח ועליך יזרח יי' וכבודו עליך יראה והלכו גוים לאורך ומלכים לנגה זרחך". אלו שבע כתות נהנות מזיו שכינה.