ספר הפרנס/תיא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בירושלמי יש מי שנפל מידו דבר שרצה לאכול ובירך עליו כבר ולוקח אחר לאכול צריך לברך שנית וכן השותה מים מן הקילוח או מן המעין או מן הנהר ואותם מים שהיו לפניו בשעת ברכה הולכין ועוברין אומר לאחר הברכה ברוך שם כבור מלכותו לעולם ועד כל המאריך באמן יותר מדאי אינו אלא טועה על המים ועל כל דבר שאין גידולו מן הארץ אומר בתחילה שהכל ולאחריו בורא נפשות וכו':