ספר הפרנס/תי
אין צריך לשפוך מכוס של ברכה לכוס של כל אחד ואחד אבל אם כוסות שלהם פגומים טוב הוא לשפוך מכוס של ברכה לכוס של כל אחד כדי שגם הם ישתו מכוס שאינו פגום אעפ"י שאין שתותם מעכבת כיון ששתה המברך [הג"ה כתב רבינו משה בר מיימון זצ"ל כל הנוטל ידיו בין לאכילה בין לקריאת שמע בין לתפילה יברך בתחילה אקבו"ץ על נטילת ידים ומהר"ם כתב אך לד"ת סגי ליה באשר יצר גם כתב הרוצה ללמוד תורה קודם שקרא ק"ש צריך לברך ברכת התורה אבל אח"כ א"צ לברך לפי שכבר נפטר באהבה רבה ואפילו אם שהה הרבה בין ק"ש לתורה ועוסק בעסקים אחרים ודלא כירושלמי והוא ששנה על אתר ומהר"ם כתב שאין רגיל לברך עה"ת אלא פעם ראשון ביום כשעוסק בתורה קודם בית הכנסת אבל כשבירך בביהכ"נ אין חוזר ומברך באותו יום לא בהפסק אכילה או בית הכסא רק בהפסק שינת קבע ביום חוזר ומברך עכ"ה]: