ספר הפרנס/ריט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

מת ביו"ט ראשון מותר לישראל לטלטלו וליגע בו יד כדי להעצים עיניו ולפשוט איבריו ולהרחיצו במים לטהרו בלא כיכר ואפילו בשבת לא הוי איסור אלא מדרבנן כמו טילטול דעלמא וגדול כבוד הבריות ומנהג כשר הוא שיתעסקו בו עממים אפילו אם אישתהה במקצת צרכיו ויאמרו לגוי לתקן הקבר וארון ותכריכין וישראל ילבישוהו ויוציאוהו וישאוהו עד לקבר ויתנוהו בארון ובקבר והגוי יכסהו בעפר וכן יש לעשות כשמת בשבת ויו"ט לאחריו ונשתהה אבל ביו"ט שני אפילו בשני ימים של ר"ה יתעסקו בו ישראל לכל מילי דכחול שוויוהו רבנן לגבי מת אפילו לא אישתהי וכן עמא דבר. ואם נפל הוא אין להסיר ערלתו ביו"ט ואפילו ביו"ט שני ובקושי הותר לקוברו ומותר להשכיר ספינה או קרון ביו"ט שני להוליך המת ממקומו למקום קבורה ע"כ מכתיבת יד מהר"ם: