ספר הפרנס/ריז
כל הנשים אחת בתולה ואחת בעולה שנתארמלו או נתגרשו בין מן האירוסין בין מן הנשואין לא ינשאו ולא יתארסו עד ג' חדשים דהיינו צ' ימים חוץ מיום המיתה או מיום הגירושין וחוץ מיום שנתארסה בו ומיום כתיבת הגט מונין צ' יום למגורשת ואפילו אם הוא על תנאי או שלא הגיע לידה אלא אחר כמה ימים וכן לא החלוץ ולא תתיבם והיכא דמת היבם קודם שחלץ ואפילו לזמן מרובה לאחר מיתת אחיו אפי' הכי צריכה להמתין אפילו ליארס ג' חדשים אחר מיתת היבם ואפילו אשה שאינה ראויה לבנים קטנה או זקנה או עקרה או איילונית או שהי' בעלה במדינת הים או חולה או חבוש בבית האסורין אם נתגרשו או נתארמלו אחת מהן צריכות להמתין צ' יום והמארס תוך צ' יום או כנס מפרישין אותו עד אחר זמן ויעמוד עם אשתו ומנדין אותו ומינקת חבירו אסורה לינשא או ליארס עד אחר כ"ד חודש חוץ מיום שנולד בו ויום שנתארסה בו עבר ונשאה יוציא בגט ואם הי' ישראל יחזירנה אחר כ"ד חודש של מניקה אבל אם אירס תוך הזמן אין כופין אותו להוציא ולא יכנוס עד אחר כ"ד חודש של [זמן היניקה] או עד שימות הוולד ואפילו אם נתנה בנה למניקה או שגמלתהו תוך כ"ד חודש אבל מת בנה מותרת לינשא ואין חוששין שמא תהרגהו ובספר המצות כתב רבי משה שמצא בתשובות הגאונים אשה שפירשה מלהניק את בנה ונתנתו למיניקה להניק ג' חדשים קודם מיתת הבעל אינה נקראת מינקת חבירו ומותרת לינשא תוך הזמן: