ספר הפליאה/שעז
ד"ה ויקרא יהו"ה אלהים אל האדם
[עריכה]ויקרא יהו"ה אלהים אל האדם. ר"ל המשיך הרחמים עם הדין בתפארת ויאמר לו למדה הנקרא לו הוא היסוד עולם. לו חכמו ישכילו זאת איכה במדה הנקראת כה היא תהיה דנה העולם השפל. ע"י השפעת הפחד שירד בה ויהיה א' בראש הדן וי' בסוף הדן זהו אדנ"י וזהו איכה שהכ"ה הוא הדן ועמו א"י שלא להחריב את העולם וכן אתה ת"ת תהיה בדין וברחמים. ויקרא יהו"ה אלהים אל האדם אז כשבא עליהם בדין ורחמים אז ויאמר את קולך שמעתי בגן ואירא כלומר את בקשת השפע מקולך שהוא הפחד ושמעתי ירידת השפעתו בגן שהיא העטרה ואירא פן אתכסה ממנו כי אני הנקרא כי שהרחמים היו יורדין ממני ומגבולי ערום אנכי מן הרחמים וכיון שהייתי ערום ואחבא כלומר כבר נתכסיתי מן הקול שיראתי שלא להתכסות ואז אמרה המדה הנקראת מ"י הגיד לך המשיך לך הרחמים עם הדין כי אתה הת"ת הנקרא כי ערום אתה מן הרחמים המן העץ ר"ל ה' שהיא הבינה מן העץ שהיא הפחד אשר שהוא הכתר שמגזירתו צויתיך לבלתי אכול ממנו לבד אכלת אם דוגמתך עומד בנסיונו, אכלת כבר דוגמתך לא עמד בנסיונו וע"כ המשכתי עליך הרחמים עם הדין. ויאמר האדם האשה כלומר ה' שהיא הבינה אשה אשר גזרת ונתת עמדי היא בקשה השפעת הפחד נתנה לי כלומר ממני ירד השפע ההוא מן העץ שהוא הכת"ר ואוכל, אז ויאמר ה' אלהים אל האשה מה מדה הנקראת מ"ה הוא יהו"ה העולה במילואו מ"ה שהיית מקבלת השפעתו ועתה במקום מ"ה קלקל דוגמתך ונעשה זאת לשמור עולם השפל ולדון אותו ותאמר האשה ה' שהיא הבינה הנחש הוא ס"ם השיאני ואוכל מאותו השפע ויאמר יהו"ה אלהים אל נחש הוא ס"ם כ"י שהוא הת"ת היה השפעת העשר ע"י בעטרה ואתה עשית זאת לקבל השפעת הפחד והיא לא נקרא זאת אלא לקבל מבעלה ומאחר שגרמת זה א"כ ארור אתה מכל מלך הבהמות ומלך חית השדה שמלת מכל מתהפך מלך על גחונך תלך העטרה שנעשית גחון של פח"ד שהיא גחונך תפול למטה ממנה ולא תמצא למעלה ממנה והיא תתן לך ומכחה וממדתה תתפרנס ועפר תאכל שהיא הדין שהורדת עליה כל ימי חייך כל ימי השמיטה הזאת ואיבה אשית בינך ובין האשה שהיא תבקש רחמים על בניה. ואתה תעורר מדנים עליהם. ובין זרעך ובין זרעה ובין הנאצלים ממך והנאצלים ממנה יהיה לכם האיבה הוא ישופך ראש כלומר יהיה למעלה ממך ואתה תשופנו עקב כלומר לא די לך שלא תהיה למעלה ממנו אלא אפילו בהשוואתו לא תהיה רק למטה ממנו תחת עקבו לגמרי. אל האשה אמר שהיא העטרה הרבה ארבה עצבונך הרבה יש לך דוגמה בעולם השפל שאם היא תקלקל מעשיה למטה ותרבה פעולות רעות ארבה עצבונך ותהיה עציבה מהשפעת הת"ת כי לא ישפיעו לך רחמים, והרונך כלומר לא תתמלא אלא עצב הוא דין בעצב תלדי בנים כלומר השפעה שתשפיע בעולם השפל עצב יהיה כי לא יהיה לך רחמים ואז אל אישך תשוקתך כלומר תזכור ותבקש השפעת האיש ועם כל זה שתהיי מעוברת מן העצב שהוא הדין הוא ימשול בך שלא תרשה לעשות דבר כי אם ברשות האיש שהוא המושל. ולאדם אמר הוא הת"ת כי אתה הת"ת הנקרא כי שמעת לקול אשתך כלומר זיינת עצמך לקבל כבר גם הדין שהוא לקול, שאשתך בקשה לקבל ממנו ותאכל מן העץ ההוא אשר שהוא כתר גזר וצויתיך לאמר עם העטרה לא תאכל ממנו מאותו הקול לבדו שמלת ממנו מורה על קול ההוא ורצה שיוכל לעמוד בנסיונו ולא עמד אלא קילקל א"כ ארורה האדמה היא העטרה ותהיה ארורה בעבורך באמצעך תעבור הדין בעצבון תאכלנה כלומר בדין תמצאנה ותשיגנה, ואתה כל המתקנה הם כל ימי חייך הם ששת ימי בראשית בך מביטים ואתה מחיה אותם וגם כל ימות השמיטה לא תתבטל הדין ממנה והיא תהיה ראש לדון את העולם ע"י נטילת רשות, וקוץ ודרדר תצמיח לך כלומר במקום שהיה בא שפע הפחד בעירוב הכל ולא היה לו כח להזיק עתה שחטא דוגמתך וקוץ ודרדר תצמיח לך המדה ההיא: