ספר הפליאה/שסה
ד"ה רבוי אחר רבוי למעט הוא שנאמר
[עריכה]רבוי אחר רבוי למעט הוא שנאמר גם את הארי גם את הדוב הכה. אלו אומר ארי ודוב הכה הייתי אומר ב' חיות רעות הכה בלבד. לכן אמר עוד שתי רבוים בארי וב' רבוים בדוב לרבות ב' גורי אריות ושתי גורי דוב. והנה שהרג ו', ולא אמרו אין רבוי אחר רבוי אלא למעט אלא בשתי רבויים הבאים כאחת זה אחר זה אבל ג' רבויים או ד' כולם מרבים. וראה והבן שדוד העליון הוא הבינה ודוד התחתון היא בת הבינה היא כנסת ישראל ודוד הגשמי הוא דוד המתפאר ועל שם שדוד העליון הוא מונע השפע מן הארי ומן הדוב שהם הזרועות ומה שלמטה מהם הם הבנים. ומניעת השפע הוא המכה וע"כ דוד היה בכוחו להכותו כי מה ראית לומר שהרג ששה אמור ד' או ה', וא"ת כל רבוי ריבה אחד אינך יכול לומר זה שהרי את שרה ריבה כל העקרות אלא כמו שאמרתי, וא"ת מאחר שרבוי אחד יש לו כח לרבות הרבה א"כ יאמר רבוי א', ויאמר גם הארי והדוב הכה עבדך וירבה ו' אלא מפני שהייתי אומר ו' ממין ארי, והדוב בעבור שהיה חלש וזקן ומצאו בכחו אבל גורי הדוב לא היה יכול להם, לכן אמר רבוי גם הדוב, גם אין לומר א"כ יאמר גם הארי גם הדוב דא"כ היה רבוי אחר רבוי ובא למעט, וא"ת מנ"ל זה שרבוי אחר רבוי למעט יאמר כך רבוי אחר רבוי ריבה שנים ולעולם ריבוי אחר ריבוי לרבות, בזה אין לך כח ודין דא"כ במקום שנים יאמר אחד ומאי נרבה כל דבר אלא לכן באו שני רבויים למעט, ואוכיח ת"ת ישראל כשבא אליו שפע חסד א"כ הרי קיבל מכל החסדים ומכל הרחמים והנה רבוי אחר רבוי וכל רבוי ממין הרחמים בא גם הפחד, ונראה שבא לרבות שפע ואפ"ה שאינו ממין השפע הראשון מ"מ לענין ירידת השפע שווים ואפ"ה במקום שנכנס השפע שלו חיסר ומיעט הרחמים. וכן שני מיני רחמים דין בתוכם והוא שנאמר וה' שמים עשה ואמרו בעלי האמת אין רבוי אחר ריבוי אלא למעט שהוא רבוי רחמים כי הויה רחמים ובאו שניהם להביא דין זהו שאמרו חז"ל וה' הוא ובית דינו עמו ואמאי אמור ג' מיני רחמים הם רחמים גמורים רחמים גדולים רחמים סתם ובא הו' לרבות כולם, והנה התנאי בטל שארז"ל אין רבוי אחר רבוי אלא למעט ואדרבא לרבות נראה, ואי לאו שראיתי דין בתוך וה' היה קשה לי, א"ל בני דבריך מתוקים ונעימים ומפורשים מ"מ מה שאתה אומר שראית דין בתוך וה' אינו מפורש, א"ל ר' תמלא ויהו"ה ו"ו יו"ד ה"ה ו"ו ה"א הרי כאן דין. אבל רואה אני קושיא אחת והיא חזקה מאד כי למה אמר רבוי אחר רבוי למעט יאמר רבוי ומיעוט בפי', אלא שאין הדין כן שאם יאמר שניהם היינו שוקלין אותו בשוה לכן בא בתורת רבוי אחר רבוי למעט דבר מה: