ספר הפליאה/רמד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ד"ה ותדע באמת כי זכר ונקבה הוא שמים[עריכה]

ותדע באמת כי זכר ונקבה הוא שמים כוללים ז"ח שמות ר"ל ז"ח פעמים כ"ו עולים שמי"ם ז' מהם זכות בשם יעקב שמדתו מדת אמת ר"ל ז' פעמים כ"ו עולה יעקב. הוא התפארת הנחקקות בעשר דברות שתיבותיהם עקב הוא יעקב והי' כ"ע ואותיותיהם עשרים ר"ל אותיות י' הדברות הם עשרים כי שני יודין ליעקב ולישראל ושני יודי"ן עולים כ' וכ' הוא עשרים ועשרים בגי' כת"ר שהוא כתר יעקב אשר לו שני יודי"ן העולים עשרים, ועשרי"ם בגימ' שר"י ע"ם והרי עם בגי' רוחות לומר לך כתר יעקב הוא בהיות רוח הקודש בגן עדן, ר"ל רו"ח הקוד"ש בג"ן עד"ן בגי' כתר יעק"ב כי איש ואשה עדים בגן ר"ל אי"ש ואש"ה עדי"ם בג"ן בגימט' כתר יעקב. והאמת בני דע לך שז' שמות זכות, וח' שמות חובה כשם יצחק ר"ל יצח"ק בגי' עולה ח' פעמים כ"ו שהוא יהו"ה ומדת יצחק מדת הפחד ע"כ הם שמות חובה והאיל עד נאמן ועל כן שם אשתו רבקה ושניהם שני הפכיים כי מדתה מדת הדין הקשה שנאמר ותמהר ותורד כדה העינה, והעד בדבר כי הנזם על אפה והצמידים על ידיה והוא בגי' כד"ה, שידי"ה הם כד"ה, הנז"ם על אפה. הזמ"ן על ידיה, ר"ל והצמידים על ידיה בגי' מצו"ה ידי"ם, על ידיה כוחות פועלות על כוחותיהם וע"כ היא מהפכת כוונת יצחק ויהפוך ה' אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך ה' אלהיך אימתי ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו, ר"ל כי ציד בפיו בגי' כ"י צ"ף בידי"ו והידים ידי עשו והוא מדת החרב, ועל חרבך תחיה רוצח עשו ליצחק ורבקה אוהבת את יעקב ואין שם טעם מפורש, וע"כ נצחה במטעמים שאינה דומה עובד מאהבה לעובד מיראה כי העובד מיראה מבקש טעם לעבודתו ואם אין מוטעם לו חוזר מאדונו אבל העובד מאהבה כל עבודתו מוטעמת לו תמיד. ועתה שים דעתך וכוונתך לדעת דברי אלהים חיים ודע כי מה שהם י"ה שמות מיוחדים הם ו' שמות מכוונים והנה החותם שלהם יה"ו ר"ל שמות מיוחדים יהו"ה שמות כנוים הם אדנ"י, וי"ה פעמים יה"ו עולה ו' פעמים אדנ"י, וזהו החותם שלם יה"ו י"ה יהו"ה ו' אדנ"י, והנה שפ"י קצ"ה מפ"ה גם קצ"ה מפ"ה ר"ל י"ה פעמים הוי"ה עולה שפ"י ותחלק כפ"י והוא קצ"ה קצ"ה ב' פעמים, והרמז כרוב אחד מקצ"ה מזה וכרוב אחד מקצ"ה מזה מן הכפורת יהיו שני הכרובים, כרבים כתיב כרבי"ם הם נצח והוד שים עוד על זה ה' שמות מיוחדים שהם שני שמות מכוונים ותמצא הכל חתום בהוי"ה ר"ל ה' פעמים הוי"ה הם שמות מיוחדים ושני פעמים אדנ"י הם שמות מכוונים ומה שעולים אלו עולים אלו, והנה הוספת על י"ה פעמים הוי"ה עוד ה' פעמים הוי"ה הרי שני ההי"ן וי' ועוד הוספת שני אדנ"י על ו' אדני הרי כאן ב"ו זהו הכל חתום בהוי"ה, כי שני ההי"ן וי' וב"ו הם אותיות בהוי"ה בהשם הקדוש אשר הכל הי"ה, ר"ל מי"ה שמות המיוחדים ומה' שמות מיוחדים שהוספת הם הי"ה והי"ה פעמים הוי"ה עולים ו' פעמים אדנ"י וב' פעמים אדנ"י א"כ בהוי"ה יצא מהי"ה זהו הכל הי"ה ורמז הגדול בני חביבי הוא זה כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים, בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו ואם תכפול מלת כ"ח הוא עולה יו"ם ר"ל י"ו שמות מכוונים שהם אדנ"י י"ו פעמים עולה מ' שמות המיוחדים שהם מ' פעמים הוי"ה, וזהו יו"ם י"ו פע' אדני מ"פ הוי"ה, כי כן לעולם ששם הוי"ה עולה אחד אחד שוה בשוה והכינוי שהוא אדני עולה אחד אחד אחד אחד א"כ י"ו פעמים אדני מ"פ הוי"ה, וזהו בהבראם ר"ל באדני שעולה ה' פעמים אחד אחחד אחד אחד ונעלם הה' י' כזה ה"י הוא שנאמר כי בי"ה ה' צור עולמים כי הה' לעולם נעלמו י'. ודע ששני פעמים אדנ"י הם ה"פ יהו"ה ודע שכינוי אחד עולה שנים וחצי המיוחדים ר"ל אדני הם ה"פ אחד ועולים שני כ"ו וחצי כ"ו שהם ד' פעמים אחד אחד אחד אחד שני כ"ו ואחד הנשאר הוא חצי כ"ו. וראה עתה בני והבן זה חמש"ה וזה שני"ם ר"ל אדני ה"פ אח"ד ויהו"ה שני פעמים אחד וכשתאמר זה חמש שנים בגי' חמשי"ם שנה וזהו וקדשתם את שנת החמשים שנה. ברא"ם אבר"ם בגי' אבר"ך די"ו ר"ל מספר אברך די"ו למספר הגלות שמספר שנותיו יהיה ארכ"ב אל"ף ומאתים ועשרים ושתים שנה ויושלם בשנת החמשים וישלימו הנוצרים שנת אלף ומאתים ותשעים, וזה מה שאמרו את הרשום בכתב אמת כי בדבריו אמר דניאל חלם חזא וחזוי ראשה על משכבא באדין חלמא כתב ראש מילין אמר ר"ל ר"ת אמ"ת אלף מאתים תשעים, ראש מילין אחר מאר"ץ ישרא"ל ר"ל ראש מילין אמר בגי' מארץ ישראל, חלמא כתב כ"ח א"ם לב"ת ר"ל חלמא כתב בגי' כ"ח א"ם לב"ת, וארץ ישראל גבוה מכל הארצות ושמה נחלת גוים וחתום עליה חלו"ן והיא הטיפ"ה הבתול"ה שבגי' טיפ"ה נפ"ש חי"ה קרואה וזהו תוצא הארץ נפש חיה למינה הארץ הידוע וסימן אר"ץ אלף מאתיים תשעים, והנה ארץ ישראל שהיתה ארץ כנען שהוא לב העולם וזהו מבכ"י נהרו"ת חב"ש. ודע שכוכב שבת"י כנגדו בכוכבים שהוא גבוה מחביריו והנה הגבוה ראוי להגביה ישראל אומה אחת מכל האומות כי גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם והגבוה היא עפר ארץ ישראל ועליו גבוה שהשומרו הוא שבת"י וישראל הם גבוהים עליהם על שניהם וזה ידוע ומבואר: