ספר הפליאה/רב
ד"ה וראה והבן בני אם יאכל האדם הבהמה
[עריכה]וראה והבן בני אם יאכל האדם הבהמה הראויה לתועלת ואין דבה עוד חטא משפט מות ולא דחייה אלא עלייה מעלוי לעילוי כי תם עונם הנה האוכל אותה עונה ישא כי הוריד הראוי להעלות. זהו שנאמר כי תאוה נפשך לאכול בשר ר"ל נפש קרובך אשר היא כנפשך בכל אות נפשך תאכל בשר ר"ל תשים כוונתך להעלות נפשך היא נפש הנאכל אשר היא נפש ממונך ולכן צריך להיות האוכל מעולה להשיב הנפש ההוא ואז הקב"ה מזמין לו אוכל הראוי לו, ואם האוכל אינו מכוון זה רק אוכל לשובעו הנה הנאכל מתגלגל ממעלה למעלה עד ישוב למעלה הראוי לו והאוכל ישוב במקום הנאכל ההוא, והנה הפנים מתחלפים פני אדם לפני בהמה ופני בהמה לפני אדם, ואם תעיין בני ראה שהתנאים והאמוראים בלבד הותר להם בשר אשר כל מעשיהם לשם שמים וזהו שאמרו רז"ל ולאינך אימת נאכל והשיבו מערב שבת לערב שבת שאז הרחמים גמורים והכוונה בשלימות. והמקיים נפש מישראל כאלו קיים כל התורה, אך בדורות אשר להם המצות כמצות אנשים מלומדה אפי' בעלי התלמוד וישיבה אין להם לאבד נפשם מצד הנאכלים, אך היודע ענין האכילה וסדר סוד המאמר שאמרה תורה בכל אות נפשך תאכל בשר לו מותר לאכול בשר, הלא תראה שחז"ל נתעוררו ע"ז ואמרו עם הארץ אסור לאכול בשר כי אחר שהוא נדמה כבהמה למה יאכל הגדול ממנו ויתחלף בפני בהמה ויאכל לעם הארץ אחר ולא יטהר, כי הוא יאכלנה בלי כוונה עד שילך גם לאבדון טוב לו לאכול עשבי הארץ ממה שיגרום רעה הזאת לנפשו, אוי לו בני אחרי שאינו חושב בדעתו כי אין תועלת והנאה מן העולה הזה אשר הוא הולך אחר גופנית. ויראה ויבין שמפיו שלמעלה הוא מכניס ומפיו שלמטה הוא מוציא והלואי שיהיה היציאה כמו שנכנסו אבל הם יוצאין בשינוי גדול וסרחון רב כדי להראות לו שאין תועלת באכילה הגופנית אשר הוא בלתי כוונה, וגדולה מזה שאם לא יצא האכילה הזו ישוב למות זהו שאמר יתעו לבלי אוכל כי המאכלים הנאכלים לא יתעו בגלגולם כשהאוכלים ראוים, ואם אוכל "לבלי" אותו אדם שאוכלם חזר לבלי ללא דבר להפסד ולירידה ולפיכך יתעו האוכלים והנאכלים בדין בני חלוף אלא שהנאכל מעולה מן האוכל כי מתגלגלים ממעלה למעלה וזהו סוד כי ילדיו אל אל ישועו ר"ל ילדי הנחלף: