ספר הפליאה/קנח
ד"ה ממשלה עת רקוד מצד הממשלה
[עריכה]ממשלה עת רקוד מצד הממשלה ר"ל כשהממשלה שהוא הכתר משפיע במדותיו מדותיו מתנענעים לקבל זהו הרקוד. ועת ספוד מצד העבדות ר"ל בהסתלק הממשלה ישאר עבדות ומצד עבדות ספוד ובכי וזהו עת לבכות, מצד הממשלה זהו עת לשחוק, ואם הבנתם הז' פנימית ותמורתם אבאר לכם ז' תמורות חיצונית אשר עליהן נאמר שש הנה שנא ה' ושבע תועבות נפשו, א"ל אדוננו החייתנו בדבריך ואמור לנו ואל תדלג כוונה או דיבור. א"ל שבע חיצונית הם עינים רמות. לשון שקר. וידים שופכות דם נקי. לב חורש מחשבות און. רגליים ממהרת לרוץ לרעה. יפיח כזבים עד שקר. משלח מדנים בין אחים. ר"ל כי כשם שיש לשון אמת כך יש לשון שקר ר"ל לשון הוא הבינה אמת הוא הת"ת. לשון שקר הוא סמא"ל שרו של עשו הנאחז מן הפחד ולפיכך שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם לשון תרמית. ועינים רמות ר"ל חכמה וכ"ע והעינים דוגמא שלהם, כי התכלת שבעין כוללת כל העינים והצבעים והוא מדם חלזון וכמו דם חלזון שהוא תכלת שתכלת חיצוני הוא פסול והוא צבע קלא אילן ובעבור שהוא חיצוני אע"פ שהוא דוגמא שהרי הוא תכלת אפי' הכי פסול מצד שהוא חיצונית. וידים שופכות תמורת יד ימין שהוא החסד שמאל שהוא הפחד זהו הידים ידי עשו השופכות דם נקי. ולב חורש מחשבות און ר"ל יעקב שהוא הת"ת עשו שהוא סמא"ל חורש עליו מחשבות און ואינו יודע שהת"ת הנקרא ו' יתגלגל ויאחז באהי"ה הנקרא כתר שכן הו' בכללו עולה אהיה. ורגלים ממהרות לרוץ לרעה. ר"ל הנצח ממהר לרוץ לטובה ולילית בת זוגו של ס"ם רץ לרעה הוא ההוד היונק מן הפחד הנקרא מדה רעה שנאמר מצפון תפתח הרעה. יפיח כזבים עד שקר. הוא תנ"י וניעו"ר הנותן עדות שקר בעד ישראל והיא הפך היסוד שהוא עד אמת ר"ל עד של הת"ת הנקרא עד אמת. משלח מדנים בין אחים. מתחברים שמא"ל ותנ"י ניעו"ר ולילית ומביאים לשון מחלוקת בין איש לאשתו הנקרא אחים והם הת"ת והעטרה הפך היסוד משים שלום ביניהם. ואלו שמותם של תמורות החיצונית. אכזרים אדם בליעל. איש און. זרה. זונה. הומיה. לץ. רשע. כסיל. פתי. חסר לב. וראו והבינו קשר מה שאמרתי לכם אמרתי תמורת עושר עוני דכתיב רש עושה כף רמיה ויד חרוצים תעשיר, בן חכם ישמח אב ובן כסיל תוגת אמו, ר"ל רש לא נעשה רש אלא מכף רמיה ואף כי השעה משחקתו עתיד הכף לעשותו רש. ויד חרוצים הוא הנאמן והיד הוא העטרה תעשיר אותו כי יש בפיהו נכונה, בן הוא יסוד חכם הוא חכמת אלהים הנקרא אב וזהו ישמח אב. ובן כסיל תוגת אמו אמרתי לכם תמורת חכמה כסיל ואולת תמורת ברכה. חכם לב יקח מצות ר"ל לב הוא היסוד שהוא חכם יקח מצות מן הת"ת ואויל שהוא הפך החכם ילבט ר"ל יכשל ויעות. ועוד תמורת עושר עוני שנאמר הון עשיר קרית עוזו מחתת דלים רשים הפך מכריע מאזני מרמה תועבת ה' ואבן שלמה רצונו. ר"ל ואבן היא הת"ת שלימה היא העטרה רצונו ר"ל רוצה השם כשהאבן שלימה אך מאזני מרמה שהוא ס"ם ולילית תועבת ה'. הפך קלון כבוד שהקלון יבא מחוץ וכבוד מבפנים. תמורת צדיק חנף שס"ם משבח הרשע ומחניפו וצדיק שהוא היסוד מוכיחו ומסלק ממנו כל פגע רע. והלוקח שמות התמורות הללו ונאחז באחד מהם הוא ידחהו לעשות ערוה ויתחלף ויתגלגל בגמל שנאמר גומל נפשו איש חסד ר"ל מי שמשים נפשו בגמל איש חסד ר"ל שבא בערוה כענין חסד הוא. תמורת אור החשך ר"ל שמניח הפרדס אשר כולה אור ונאחז בחוץ אשר הוא חושך ואין לו אור כלל יקרא כסיל ולא יבחין בין טוב לרע. וזהו הכסיל בחושך הולך האמת אם ישוב בתשובה יכופר עונו. א"ל אדונינו מי הוא המכפר, א"ל חסד ואמת ר"ל אל יהוה הוא שנאמר בחסד ואמת יכופר עון, א"ל אדונינו חסד ואמת אל יניחו את האדם לחטוא, א"ל וביראת ה' שהיא הבינה יש בידה למנוע את האדם מלעשות רע שנאמר וסור מרע בינה, ומה שאינה מונעת אין כאן מקומו, א"ל אדונינו אמור לנו חיים ושלום וחכמה וחן ועושר וזרע וממשלה שאמרת לנו לא יסודר בשכלינו. א"ל בג"ד כפר"ת בדבר ובתמורה ר"ל כל דבר מורה שני עניינים והתמורה ג"כ, ודעו באמת כל משפטי השם הם ע"י י"ב הויות וז' שמות כי בידם כל המשפטים כענין אל אלהים יהו"ה הז' שמות הם ז' ספירות ומתחילים מחסד אמרתי עולם חסד יבנה, וי"ב הויות ידועים שיהו"ה מצטרף לי"ב הויות כולם מורים הויה. ודעו והבינו כי ו' מי"ב הויות יהיה תמיד מלמעלה בארץ החיים וו' למטה, והנה הוי"ה ראשונה הממונה על החיים, הוי'ה השביעי הוא הממונה על המות, והויה הב' הממונה על העושר והוי"ה שהוא שביעי לב' ממונה על העניות, הוי' השלישית הממונה על החכמה הז' לה שהיא הט' ממונה על האולת, הוי'ה הד' הממונה על החן הז' לה שהיא הי' ממונה על הכיעור. והחוזים הופכים אלו הבתים הד' על הכיעור והי' על החן, הה' הממונה על הזרע הז' לה ממונה על השממה, הוי"ה הו' הממונה על הממשלה והז' לה ממונה על העבדות, ויש הופכים אלו שני בתים ואומרים כי הוי"ה הי' לממשלה והו' לעבדות והי"א לאוהבים ולחן, ואלו הי"ב הוויות יש להם ממונות, ויש ד' מינים שהם רוחניים ואלו הן. צומח, דומם, חי, מדבר. צומח הוא האילן כשהוא צומח ואין לו דבר אחר ואינו חי ואין לו דבר יתור, דומם הוא כמו ברזל נחשת כסף בדיל עופרת זהב שאין להם דבר יתור, חי הוא כמו בעלי חיים בהמות חיות ועופות, מדבר הוא מין האדם אשר נתוסף לו הדיבור מכל דבר בעולם, והוא המין החשוב שבכולם והוא מלך על כל אלו כמו שארז"ל, והוא מין האנושי וההויה. וכל הדומם והצומח וחי ומדבר יסודות וגלגלים וכוכבי מרום כולם מקבלים כוחות מי"ב הויו"ת איש על מחנהו ואיש על דגלו לצבאותם וע"י יש דרך וכח לנביאי ה'. א"ל אדונינו למה שבע כפולים ולא שש ולא ח' בחון בהם וחקור בהם והעמד דבר על בוריו והשב יוצר על מכונו. ז' ולא ו' שלא להוציא העטרה מכלל הז' כפולות. ז' ולא ח' שלא לכלול את הבינה בכלל הכפולים, ר"ל לו' יש תמורה ולעצם הבינה אין תמורה ואע"פ שיש תמורה לדוגמתו של מעלה אשר בשש קצוות הם שיש להם תמורה ולא לג' עליונות. בחון בהם בגדולה ובגבורה והם חסד ופחד. וחקור מהם ר"ל הנמשך מהם והם נצח והוד. נצח נמשך מן החסד. ההוד נמשך מן הפחד. והעמד דבר היא העטרה על בוריו הוא יסוד ר"ל היסוד הוא בוריו של העטרה. והשב יוצר הוא הת"ת על מכונו שהם נצח והוד. א"ל שבע כפולות הם בג"ד כפר"ת מעלה ומטה ימין ושמאל. פנים ואחור. והיכל הקודש מכוון באמצע ר"ל כל גוף וכל נמצא לא ימלט מו' קצוות אלו הם חסד פחד ת"ת נצח והוד ומעור, והאמת הוא מרכז הוא היכל הקודש ר"ל מרכז נקודה שהכל באים אליו הוא היכל העטרה הקודש הוא הת"ת שהעטרה נקראת היכל הת"ת שהיכל הקודש מכוין ומסודר כנגד מה שבשמים והכל צריכים היכל להכנס וזהו מכון לשבתך פעלת ה' מלמד שבית המקדש של מעלה מכוון כנגד בהמ"ק שלמטה ובהמ"ק של מעלה מיכאל כהן גדול ונקרא כהן גדול שיניקתו מהגדולה הוא החסד ועומד ומקריב נפשותיהם של צדיקים ר"ל הקרבנות הנקרבים בבית המקדש שלמטה נפשותיהן של בהמות הנקרבים הם ההנקראים נפשותיהן של צדיקים כי קבלו עונשן, אם הריגה נהרגו ואם סקילה נסקלו שמשליכן בכח לארץ לשוחטו ואם חנק נחנקו שדוחק הסכין קצת כששחטו ואם שריפה נשרפו ונמחלו עונותיהם ומיכאל איש היונק מן החסד מקבלה ומכניסה כי הוא המרחם לפי יניקתו, אך גבריאל שהוא יונק מן הפחד דוחה ולכן עומד מיכאל לעכב הדיחוי, ובית המקדש שלמטה מכוון כנגד בית המקדש שלמעלה מפני האויבים כי על המכוון אין שטן ואין פגע בהליכות הנפש ההיא ולכן העשן עולה מבלי הטיה והכתוב מעיד בזה. אדם כי יקריב מכם קרבן מכם ממש קרבן לה' ואין לומר קרבן רק אדם כי יקריב מכם שלא תאמר לה' בבינה אמר קרבן אותיות רק בן הוא היסוד בן הבינה כי הצדיקים בצדיק יבאו שכל מין אוהב את מינו. א"ל אדונינו בגד כפרת כוחם מהיכן, א"ל בג"ד כפר"ת חקקן חצבן שקלן צרפן המרן. חקקן בחכמה הוא חכמת אלהים, חצבן בבינה, שקלן בכח חסד, צרפן בכח פחד. המירן בכח תפארת. א"ל אדונינו שמענו. חקקן נחקקו האותיות האלה בחכמה ואחר שחצבן בבינה והפריד חילק האותיות אלו מאלו שקלן. ואחר ששקלן מי יעלה ומי ירד בעגול צרפן, ואחר שצרפן חברם בהגיון דיבור שנאמר בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם ואומר כי הוא אמר ויהי הוא צוה ויעמוד וכשחברן בהגיון דיבור המירן זה שהיה ראוי להיות ראש נעשה סוף וזה שהיה ראוי להיות סוף נעשה ראש וצר בהם ר"ל באותיות הללו כוכבים בעולם וימים בשנה ושערים בנפש אבל לא ידענו איך. א"ל כוכבים:
אבג יתץ - שבתי - ראשון - עין ימין - חיים:
קרע שטן - צדק - שני - עין שמאל - שלום:
נגד יכש - מאדים - שלישי - אזן ימין - חכמה:
בטר צתג - חמה - רבעי - אזן שמאל - חן:
חקב טנא - נוגה - חמישי - נחיר ימין - עושר:
יגל פזק - כוכב - שישי - נחיר שמאל - זרע:
שקו צית - לבנה - שבעי - פה - וממשלה:
ומהם מקבלים ז' ככבי לכת ר"ל ז' כוכבי לכת מקבלים מאב"ג ית"ץ צרף מ"ב אותיות ומהם בא הכח והשימוש בז' ימים ומהם מקבלים ז' שערים שבאדם ר"ל המליך אות ב' בחיים קשר לו כתר וצר בו כוכב שבתי בעולם ויום ראשון בשנה ועין ימין בנפש ר"ל שהעלה את הבי"ת להיות ראש בכח כתר עליון ושם בו החכמה וצר בו כוכב שבתי אשר מתחת לאב"ג ית"ץ והוא הוא אשר מסר חכמה לשבתי. א"ל אדונינו אמור לנו שבתי הוא כוכב של חורבן ולמה יתחכם באב"ג ית"ץ, א"ל אע"פ ששבתי הוא כוכב של חורבן בשמיטות יש בו כח החכמה ולהיותו ממונה על חורבן לפי שאינו חפץ בענין מעניני הגוף ולפיכך מחריבן ואינו משגיח בהן ולא בקשוטן אלא על השכלים הפשוטים הם הספירות והשגת השי"ת. ומשבתי מגיע כח לשרים המבטלים אברי האדם כמו חרשים ועורים וחגרים וסומים וחסרי דעת. א"ל אדונינו שבתי מקבל מאב"ג ית"ץ והוא ממונה על החכמה א"כ איך יצאו ממנו חסרי דעת כי אדרבא חכמים צריכין לצאת ממנו, א"ל חסירי הדעת מעניני עוה"ז כמוהו אבל נוסף בהם כח נבואה וחכמה לדעת חכמות שלא מעניני עוה"ז, הוא שארז"ל משחרב בית המקדש נתנה הנבואה לשוטים ולתינוקות, וגם היותו ממונה על החלאים והמות ובית הסוהר והדלות והקלון והחרפה מזה העולם ועל כל עיכוב, ועל היות בו חכמה ממונה על הדינים ועל הבנינים בהצטרפו עם שם הוי"ה המורה על חידוש השמיטות, ולהיותו נסתר מורה על כל דבר נסתר כמו על הקרקעות והמטמונות ולהיותו בשביעי אחרית כל הכוכבים מורה אחרית כל דבר והזקנים, ולהיותו ממונה על החכמה ודעת ממונה על היהודים וע"כ הם בצרה בזה העולם. וממונה על העבדים בארצות הכושים ולהיותו בשמיטה מבטל כל העסקים ומלאכות, ולהיותו מסולק מזה העולם מורה על הדאגה ועל הטינוף בני אדם במעשיהם בבגדיהם ובדבורם, וזה כוכב שבתי יגיד על דבר שחור וירידה ממעלות הכבוד והגדולה שבו הם הממונים והפקידים, גם מורה על ספנים ומלחים בים, ואבדה, גם יורה על חטה ושעורה ועל אבני דומם, ויורה על עצבות וחושך ויורה על עומק המחשבות ועל עצלות ועל שוחות וקברי מתים, ויורה על מחנות גדולות ועל מחנות אויבים ועל השלוחים ועל הספינות ועל התנורים ורחיים ואשפות ועל הניספים במלחמה ועל גנבים ועל חתורי בתים ועל חכמת הכשפים ולדעת העתידות ועל השפלות ועל הזול בסחורה ועל החרטה ועל שהוא מאמין בפיו ואינו מאמין בלבו. ועל חונף ורמאות וחורבן ומדבר ויערים וריב ופרצה ורעב ועינוי ומבקשי פת לחם ועל מיתות החולים והעבדים והשמועות רעות והיאוש ועל פסחים ועל עורין ומכוערין ועל תוחלת ממושכה, ועל היותו ממונה על המות בעבור שהוא ממונה על השמיטות ויודע כי החלאים משתנות והוא המשנה כי משנה ומחליף כדין בני חלוף, שהיא המורידם בגלגול כל העניינים הנמצאים בחטא ומחסורם לפי חסרון הממון וחסרון הכבוד ברשותו. ולהיות תנועתו באיחור מורה על כל עיכוב, ולהיותו עליון לששה כוכבים מורה על הדינים ובהצטרפו בשם הויה מורה על כל ההתחדשות ההויות ובנינים, ולאיחור תנועתו מורה על כל דבר כבד מבלי מתנועע כמו הקרקעות וכל דבר שנסתר ועל כל מטמון וחפירות ושוחות ובורות ושיחין ומערות וקברות. ולהיותו אחרית הז' כוכבי לכת מורה על כל דבר אחרית ועל סוף כל דבר והזקנה. וידוע לכם שהבינה היא שביעית מלמטה למעלה ומקבלת מן החכמה ומכתר עליון ולפיכך הוא ממונה מן החכמה על ישראל. והבינה נותנת חכמה לחכמים ודעת ליודעי בינה והיא מגלה עמוקים וסתומים ויודע מה בחשוכא ונהורא עמיה שריה, והוא מעמיד מלכין והוא מורידן, ולהיותו מסתכל בידיעת העליונים ולא מרגיש בגנות ובבזיונות ובטינופות במעשה ובדיבור, ולהיותו מורה על כובד מורה על אופל ועל כל דבר שחור ועל מרה שחורה ועל אבני דומם וחושך ואפילה ועלטה ועל חתורי בתים וגנבים ושפלות וחרטה ועל מי שסר מדיבורו לאחור ואינו מקיים. וחורבן ומדבר ושממה והרים ופרידה ושמועות רעות וכל זה לפי שאינו משים השגחתו ושכלו רק לשכלים של מעלה ממנו ולפיכך הוא מורה על עמקי המחשבות והחכמות, וזה הכלל כל מלאכה שתשוב לפעמים לאחור כמו הספינות פעם ילכו ופעם יעמדו ופעם ישובו לאחור וכן התנור פעם יחם ופעם ישוב לקר וכיוצא באלו כוכב שבתי ממונה עליהם. ולפי שהוא ממונה על ההתמדה לפיכך כשיגיע עלייתו לא ירד עולמית שנאמר ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה והבינו כי הוא סוד משיח ה', ולהיות הבינה משותפת מכל שכל ואצילות שש קצוות לפיכך יש בה שני פעולות בעת שמתדבקת בעליונים הנה חורבה למטה ובעת שמתדבקת בו' קצוות הנה בניניה מתחדשים והוא הוא הגורם להעלות למעלה, ולהיות שש קצוות הם ישראל שאינם עוסקים בתורה אשר היא מלאה חכמה לכן כוכב שבתי אשר הוא תחת אב"ג ית"ץ המתחבר עם בראשית ממונה על ישראל, וכוכב שבתי מואס תענוגי עולם השפל כי הבל המה ועוסק לדעת חכמה שלמעלה ממנה וישראל מחוייבים לעשות כמוהו ואינם עושים ולכן מסתלקת הבינה והולכת בעליונים ושש קצוות הנקראים ישראל יפלו ברעה הוא הפחד ואז אוי לישראל שנפל בפח ומפסיד במה שהשתדל בתענוגי עולם וגופו, ונפשו נאבד ולכן כל עליותן של ישראל אינו אלא ממצות ולא ממלחמה כי לא בחרב ולא בחנית יושיע ה' שהוא הבינה, ומיד שמסתלקין מן המצות מיד מסתלק מהם הבינה וירדו עד תכלית הירידה וזהו אם בחקתי תלכו וגו' וזהו שנמשלו ישראל לעפר שנאמר והיה זרעך כעפר הארץ ויוכיחו בזה הברכות והתוכחות הנה אמרתי לכם פירוש של ב' בג"ד כפר"ת שהוא תחת אב"ג ית"ץ שהוא מתחבר עם בראשית: