לדלג לתוכן

ספר הפליאה/קנג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ד"ה שלום הוא שמו של הקב"ה

[עריכה]

שלום הוא שמו של הקב"ה שנאמר ויקרא לו ה' שלום והוא אחד מג' דברים שהעולם עומד עליהם על הדין ועל האמת ועל השלום, הדין הוא פחד והאמת הוא חסד שגם הוא נקרא אמת אחר שנקרא תורה שנאמר ותורת חסד על לשונה והשלום הוא המכריע בין החסד ובין הדין. ותמורת שלום מלחמה היא העת שהש"י משתמש בסוד ה' איש מלחמה כגון בים הטביע את המצרים ותמורת זה ויצא דוד ונלחם בגוים. ועת שלום שהוא יתברך משתמש בשלום שנאמר ישא ה' שהיא הבינה, פניו שהוא העטרה, אליך הוא ישראל, וישם לך שלום שהוא היסוד שהו' ומשך הו' נקרא שלום, ויש מלחמות נכריות הוא שנאמר אני שלום וכי אדבר המה למלחמה. עת לאהוב בתורת שלום אהבה ותמורת האהבה הוא שנאה זהו ועת לשנוא והיא בתורת המלחמה, הנה האהבה בשלום והשנאה במלחמה. ושלום הוא יסוד עולם כי עליו העולם עומד כי השלום שהוא היסוד הוא ג"כ מכריע בין חסד ובין דין בין ימין ושמאל פנים ואחור ואלולי המכריע אין העולם מתקיים כי החסד מבקש שלום והפחד מבקש מלחמה והמכריע משים שלום וזה קיום העולם: