לדלג לתוכן

ספר הפליאה/קכד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ד"ה ודע והאמין כי יש אופן אחד

[עריכה]

ספר הפליאה

ודע והאמין כי יש אופן אחד בארץ סנדלפון ופי' סנו"י ד"ל פונ"ה ר"ל ישראל שהוא סנוי ודל פונה לתפלתם וזה המלאך מגיע למרום הנשמע, ומלת אופן מגזירת דבר דיבור על אופניו, ומלת בארץ היא קרקעות גלגל לבנה מלרע לרום רקיע. וד' אופנים אשר לתחת רשות זה הנקרא אופן אחד בארץ כולם מנשאים את מלכם בשעה שישראל הם מתפללים וכל צבא מרום שלפנים מהפרגוד מבטלים הגזירות מאהבת אבות הראשונים לפני הב"ה, וכשאופני גבורה מרקדים כולם עומדים בבהלה וכשישראל אומרים קדוש קדוש קדוש האופנים מרננים כמו רנן שעושים בתופים ובמחולות ואומרי קק"ק. למטה מהם גלגל ערבות אשר בו כרובים, ולמטה ממנו גלגל שמיני ותשיעי וכנגד שלשתן שלשה ספירות עליונים עולם המושכל הנחשב כסא אחד. וכן בכל רקיע ורקיע כנגד הספירות, בגלגל צדק כסא החסד, בגלגל מאדים כסא גבורה, בגלגל חמה כסא הרחמים, בגלגל נוגה כסא נצח, בגלגל כוכב כסא ההוד, בגלגל לבנה כסא יסוד, וכמו כן כסא מלכות, ומזוהר כסא רם ונשא נמצאים כולם. ולמטה מהם ד' יסודות וכל מה שהורכב מהם משפיע החיות וכולם תלוים במאמר רם ונשא שוכן עד וקדוש שמו, ע"כ דבריו. ואמרתי גם לזה העוד לך דברים בכסא ובד' מחנות, א"ל יבא אחר ויגיד חלקו. ואשא עיני ואראה והנה אדם אחר בא ושאלתי לזה מי הוא זה הבא לקראתינו, וא"ל מלפני הקב"ה יצא וחבירי הוא וממתיבתא דרקיע הוא, והלך זה ובא זה והתחיל ואמר שנו במתיבתא דרקיע כשהיו ישראל במדבר היו מקיפין ז' ענני הכבוד עליהם א' מלפניהם וא' מאחוריהם ושנים משני צדדיהם וא' למעלה מפני החמה והצינה ואחד לפניהם משפיל הגבוה ומגביה הנמוך כדי שלא יכשלו שנאמר ועננך עומד עליהם וא' למטה וא' מאחוריהם לקבל אבני בליסטראות וא' מאיר להם, וגם שנו שם אותו שהיה בראש הדגל ואור השכינה קבוע בתוכה, ושאלו שם האיך היה הסדר קבוע והשיבו ד' דגלים הם, דגל יהודה למזרח ודומה לאריה שנאמר גור אריה יהודה והיה על ראש דגלו דמות אריה ויוצא למעלה והיה בו עוד ווי"ן של זהב כדמות סייף ועל ראש הסייף הוריד הקב"ה אמה של ענן השביעי הכתובים בו ג' אותיות משלש אבות העולם א' מאברהם וי' מיצחק וי' מיעקב וסימן אי"י והיו אותיות הללו מזיו השכינה. ובדרום היה חונה דגל מחנה ראובן שנאמר דגל מחנה ראובן תימנה והיה על ראש דגלו דמות אד"ם הדומה לדודאים ועליו ווין של זהב כדמות סייף ולמעלה מאותה סייף אמה מן הענן הז' וחקוק בו ג' אותיות משלש אבות העולם ב' מאברהם צ' מיצחק ע' מיעקב וסימן בצ"ע והיו אותיות הללו מזיו השכינה. ובמערב היה חונה דגל מחנה אפרים שנאמר דגל מחנה אפרים ימה והיה על ראש דגלו דמות דג מ"ש וידגו לרוב ועליו ווי"ן של זהב כדמות סייף ולמעלה מאותה הסייף היה אמה מן הענן וחקוק בו ג' אותיות משלש אבות העולם ר' מאברהם ח' מיצחק ק' מיעקב וסימן רח"ק והיו אותיות הללו מזיו השכינה. ובצפון דגל מחנה דן שנאמר דגל מחנה דן צפונה ועל ראש דגלו ווין של זהב כדמות סייף ודמות הדגל כמו נחש על שם יהי דן נחש עלי דרך ולמעלה מן הסייף אמה מן הענן חקוק בו ג' אותיות משלש אבות העולם מ' מאברהם ק' מיצחק ב' מיעקב וסימן מק"ב והיו אלו האותיות מזיו השכינה. נשארה ה' מאברהם הוסיף הקב"ה יוד משמו וברא את העולם שנאמר כי בי"ה ה' צור עולמים, העמיד הקב"ה עמוד ענן למעלה מן הארון שהדגלים מסבבין אותו שנאמר סביב לאוהל מועד יחנו וקבועין בו באותו ענן שתי אותיות הקדושים שהם י"ה והיה הולך בכל מחנה ישראל והיה מאיר ביום ובלילה כירח ובהם היו ישראל יודעים בין יום ובין לילה ואותן שתי אותיות הקדושים שהן י"ה היו פורחין הנה והנה נדים ונעים ונראים על כל ד' דגלי השבטים כל ימות השבוע לפעמים על דגל זה ולפעמים על דגל זה, וכן היה מנהגם כל ימי השבוע עד יום הו' סמוך לערב שבת, ובמקום שהם עומדים כשקדש עליהם את היום שם היו נחים ולא היו זזים ממקומן מעת שהגיע בהם רגע כניסת שבת עד רגע מוצאי יום הקודש אז היו חוזרים ופורחים לכל דגל ודגל כמנהגם וכן היה מנהגם כל הימים, וכשהיה רוצה הקב"ה ליסע את המחנות היה הענן ששם י"ה חקוק בו נוסע מעל הארון והיו ד' עננים שבהם קבוע אי"י בצ"ע רח"ק מק"ב נוסעים אחריו וכשהכהנים רואים עננים הללו נוסעים ועומדים אחר העמוד שבו י"ה תוקעין בחצוצרות והיו רוחות העולם מקטרים מור ולבונה הוא שנאמר מי זאת עולה מן המדבר מקוטרת מור ולבונה. וראה והבן שד' דגלים היו כנגד ד' רוחות העולם. והד' דגלים היו כנגד י"ב שבטים של ישראל ג' שבטים לכל דגל. וי"ב שבטים כנגד י"ב מזלות ונגד י"ב אבני אפוד שנאמר והאבנים תהיינה על שמות ב"י ולכן לא קבלו התורה עד שנעשו י"ב שבטים וששים רבוא וד' דגלים כי אז הם דוגמא עליונה. וראה והבן דגל מחנה יהודה במזרח וא' מד' יסודות של עולם יש כנגדו אש, ומן המזלות הוא טא"ק, טלה אריה קשת שלשתן באש, ומאבני האפוד הטור הא' אודם פטדה וברקת. דגל מחנה ראובן בדרום כנגדו מד' יסודות עפר ומן המזלות שב"ג שור בתולה גדי, ומאבני אפוד הטור הב' נופך ספיר ויהלום. דגל מחנה אפרים במערב כנגדו מד' יסודות רוח, ומן המזלות תמ"ד, תאומים מאזנים דלי, ומאבני אפוד הטור הג' לשם שבו ואחלמה. דגל מחנה דן לצפון כנגדו מד' יסודות מים, מן המזלות סע"ד סרטן עקרב דגים, ומאבני האפוד הטור הרביעי תרשיש שוהם וישפה. יהודה מזל שלו טלה אבן שלו אודם. ואמרתי לו אדוני העוד לך דברים במזלות ובמחנות וא"ל יבא אחר ויגיד, והנה בא אדם א' ושאלתי עליו מי הוא זה ואמר לי גם הוא ממתיבתא דרקיע והלך זה והתחיל זה וא"ל. רצונך לשמוע איך מתגלגלים הב' מאורות וה' כוכבים וי"ב מזלות, וא"ל מי יתן אדוני ותלמדני דברים מתוקים כדברי חבירך, ואמר כשברא הקב"ה הב' מאורות חמה ולבנה וה' ככבים וי"ב מזלות ברא תלי מנוד המאורות להיות מנוד לה' ככבים וי"ב מזלות כמנוד אורגים ונטהו ברקיע הזה מן הקצה אל הקצה הוא הבריח נחש עקלתון ועשה לו ראש וזנב הוא שנאמר בספר איוב ברוחו שמים שפרה חוללה ידו נחש בריח, נחש בריח היא מזל תלי ויש לו ראש וזנב ז"ש בישעיה ויכרת ה' מישראל ראש וזנב כפה ואגמון זה הפסיק בא ללמדך שמתוך גלותן של ישראל אבדה מהם חכמת ראש התלי וזנבו וחכמת המזלות שבכיפת הרקיע המתנהגים מכח העגלה היא עש היא עגלה וכפופה כאגמון. ודע כי יש לו לתלי ראש וזנב וקורין שמו תנין והוא מכוסה בעביו של רקיע כתנין בתוך המים שאינו נראה לעין וכח וחוזק גדול יש לו מאד יותר מכל הככבים והמזלות כי הוא כמלך על כולם. נחש בריח הוא מזל תלי ונקרא תלי לפי שנתלין בו י"ב מזלות ו' מצדו הא' וו' מצדו הב' פעמים מבריח מן הקצה אל הקצה ולכן נקרא נחש בריח, ופעמים מתעקם ומכניס זנבו לתוך פיו כנחש עקלתון. וששה המזלות הפנימיים התלויים שנים שנים לו הם הם המשמשים המנהיגים את העולם באותו זמן וככלותם לשמש ישוב ויתעקם אף מצד שני כדי להכניס מזלות החיצונים לפנים שישמשו בעולם ששה התיכונים ששמשו עד עכשיו מבחוץ ובשעה שמתפשט אז מבריח את הרקיע מקצה אל קצה הרקיע הזה נטוי על כל העולם מקצה אל הקצה חוץ מקצת פנת צפון שלא נגמר כשאר קצות הרקיע. והעולם הזה עשוי ומתחלק לג' חלקים שליש ימים ושליש מדברות ושליש ישוב, והארץ ממקום מזרח תקופת טבת שהוא מזרחי דרומי ועד מערב דרומי. תקופת טבת שהוא מזרחי דרומי גבוה עד לרקיע הזה וגובה העיגול סביב כנגד שפת ים אוקיינוס מכל צד וזה הגובה פתוח דבוק היא עם הרקיע מסביב סביב מקצה מזרחי דרומי ועד מערבי דרומי, וזה הגובה פתוח חלונות חלונות במזרח וחלונות חלונות במערב ממקום מזרח תקופת טבת שהוא מזרחי דרומי ועד מקום מזרח, תקופת תמוז שהוא מזרחי צפוני יש חלונות פתוחים קפ"ג. צ"א מקרן מזרחי דרומי של תקופת טבת ועד המזרחי התיכונית ואמצעית של תקופת ניסן ועד קרן מזרחי צפוני של תקופת תמוז ובאמצע בתווך בנתיים בין צ"א חלונות שבקרן דרומי לבין צ"א חלונות שבקרן צפונית יש חלון אחד באמצע ושמה חלון נוגה ובצד החלון הזאת מצד צפוני שלו יש חלון אחד ושמה תעלומה ובה האור יוצא. שנאמר ותעלומה יוציא אור. החלון שבקרן מזרחית דרומית של תקופת טבת נקרא שמה בלגה והחלון שבקרן מזרחית צפונית של תקופת תמוז נקרא שמה נעמון בתקופת תמוז מתחיל השמש לזרוח מחלון נעמון והולך וסובב וחוזר לאחוריו ויורד מצפון לדרום חלון אחר חלון צ' חלונות וכשתכלנה צ' חלונות יש חלון אחד ושמה חדר שבו רוח סופה יוצאת, הרי צ"א חלונות וסמוך לו לזאת החלון מצד דרומי יש חלון ושמה נוגה. תקופת תשרי מתחיל השמש לזרוח מחלון נוגה והולך וסובב ועולה אל קרן מזרחית דרומי חלון אחר חלון עד שמגיע לחלון בלגה. תקופת טבת מתחיל מחלון בלגה והולך וסובב וחוזר לאחוריו ועולה מדרום לצפון חלון אחר חלון עד שמגיע לחלון תעלומה. תקופת ניסן מתחיל לזרוח מחלון תעלומה והולך וסובב ועולה עד קרן מזרחית צפונית חלון אחר חלון עד שמגיע לחלון נעמון. וחלונות שבצד מזרח צפוני מספרם צ"א ונחשבות מתחילת קרן מזרחית צפונית מחלון נעמון עד חלון חדר, וזה החלון הנקרא חדר מחשבון צ"א ונחשבות מתחילת קרן דרומי מחלון בלגה עד חלון תעלומה וזאת החלון ששמה תעלומה מחשבון צ"א הוא ובין החלון תעלומה וחלון חדר יש חלון ששמה נוגה הנה מספרם קפ"ג באלה החלונות שבמזרח שהם קפ"ג יש כנגדו קפ"ג חלונות הם מבואות של שמש. והשמש הוא החמה. בכל יום הוא זורח מחלון א' ושוקע ובא במבוי אחר במערב שכנגד החלון שבמזרח, ועד שהוא עובר והולך בעוביה של חלון להראות בישוב יהיה שחר שנאמר וכמו השחר עלה, ועד שהוא בא והולך ונמשך במשכו של מבוי יהיה עלטה שנאמר ויהי השמש באה ועלטה היה ושכינה במערב לעולם שנאמר סולו לרוכב בערבות. חלון א' יש באמצע הרקיע שהוא בין מזרחי דרומי של תקופת טבת. ובין מזרחי צפוני של תקופת תמוז ושמו מזרים כמו שנאמר וממזרים קרה ואין החמה יוצא ונכנס בו אלא פעם א' של מחזור הגדול שבו נברא יוצא ביום שנברא. ועוד דע שהחמה היא כביצה גלולה ויש לה ד' פנים לד' צדדים הצד הא' כחו חם ולח, ומצד השני כחו חם ויבש, הצד השלישי כחו קר ויבש, והצד הרביעי כחו קר ולח. כנגד ד' תקופות השנה ובתקופת ניסן נהפך הצד של חמה שהיא חם ולח להיות למטה על הארץ ויהיה חם ולח עד ג' חדשים, תקופת תמוז נהפך הצד של חמה שהוא חם ויבש להיות למטה על הארץ ויהיה חם ויבש עד שלשה חדשים. בתקופת תשרי נהפך הצד של חמה שהוא קר ויבש להיות למטה על הארץ ויהיה קר ויבש עד ג' חדשים, ובתקופת טבת נהפך הצד של חמה שהוא קר ולח להיות למטה על הארץ ויהיה קר ולח עד ג' חדשים, ואם לא היתה החמה מסבבת לד' מוסבת לא היה העולם יכול להתקיים ע"כ: