ספר הפליאה/צו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ד"ה וירא ו"ו יו"ד רי"ש אל"ף[עריכה]

וירא ו"ו יו"ד רי"ש אל"ף אותיות שניות עולה נ"ב הם הו' ומשך הו' הנקראים יהו"ה יהו"ה העולה נ"ב. א"כ הווי"ן הללו הם קרובים לסבה הראשונה ע"י אלהים הוא הבינה זהו וירא, ואם תעלם במ"ק עולים א"ם היא הבינה הנקראת אם, לומר לך ע"י הבינה מתקרבים ועולים במדה העליונה. ואם תבין וירא ו' הוא הת"ת, י' רמז לחכמה, ר' לבינה ר"ל הו' ומשך הו' עולים דרך הבינה וחכמה אל הא' זהו א' נעלם במלת וירא.

אלהים עולה עק"ב עקב אשר שמע אברהם בקולי ור"ל בן ג' הכיר אברהם אלהים, ואיך, א' פעם א', א' פעם ל', א' פעם ה', א' פעם י', א' פעם מ' עולה פ"ו, תחליף פ"ו ו"ף הוא עק"ב. א"ל ר' מהו פעם ופעם, אלהים עולה פ"ו, א"ל א' עם כולם לכן א' בראש ומ' בסוף הוא א"ם שא' עם המ"ם:

את האור א"ת כל התורה כולה מא' ועד ת', ובכללם הוא הפרד"ס א' כתר עליון ת' כנסת ישראל האור בגימ' יר"ב כלומר יש לו רבוי אור מכל הספירות שזה האור מקבל ששה אורות מחסד הראשון אמרתי עולם חס"ד יבנה:

כי תמלאהו כ"ף יו"ד ועולה ק"ך, ואם תחלפהו בא"ת ב"ש כ"ל י"ם. ראה והבן ק"ך ק' לבדו ת"ת. כ' כנסת ישראל כ"ל תפארת י"ם כנסת ישראל:

טוב תמלאהו טי"ת ו"ו בי"ת אותיות שניות כ"ו היא יסוד עולם.

ויבדל עולה נ"ב ת"ת ויסוד מלמד שהבדיל המשכתם לחוד, והמשכת כ"י לחוד, שזה אור וזה חושך.

אלהים הווי"ן נקראים יהו"ה וכנסת ישראל נקראת אלהים:

בין תמלאהו בי"ת יו"ד נו"ן אותיות שניות עולה ך"ב שהאור הזה הוא תורה שבכתב אשר היא ך"ב אותיות תרצה לדעת שאם תעלם במ"ק ובמ"ג הם ל"ו זה האור נקרא ל"ו זהו יהו"ה קוינו לו:

האור תמלאהו ה"א אל"ף וא"ו רי"ש אותיות שניות עולים מ"ב הם מ"ב אותיות שמבראשית עד ב' ובהו ומתחלקים לז' תיבות משש שש אותיות:

ובין תמלאהו ו"ו בי"ת יו"ד נו"ן תעלם במ"ק ובמ"ג ועולים מ"ח הם מ"ח אותיות שיהו"ה מתגלגל י"ב הויות ומתרבע מ"ח אותיות והם עם החשך לקיום העולם:

החשך בגימטריא שג"ל היא כנסת ישראל הנקראת שגל והשגל יושבת לפניו.