ספר הפליאה/צד
ד"ה וירא אלהים את האור כי טוב
[עריכה]וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך לא נאמר כי טוב אלא באור אחד משני האורות הוא האור שאין העולם יכול להתקיים בו מרוב זכותו והוא יסוד עולם שגנוז לצדיקים, ר"ל להשיג בו הצדיקים לעתיד לבא ואותו האור נקרא טוב. ואמר וירא כי האור הראשון הוא הנראה תמיד לפני המחדשו והוא הקרוב לסבה ראשונה יותר משאר המעלות. לפיכך נאמר וירא שהוא מתהפך ראוי, אלהים לשון רבים בהיותו סמוך לרבים כי שם משותף הוא לו יתברך ולמלאכים ולדיינים. את היא כ"י וכשהיא עם האור הוא יסוד עולם אז העולם מתקיים, מ"מ הבדיל אלהים בין האור הוא יסוד וקראו טוב ובין הא"ת היא כ"י והיא החשך, וזהו בין האור ובין החשך כי טוב אלו ב' ווי"ן, כ"י עולה ל' ול' מצטייר כ"ו הוא ת"ת ישראל, טוב הוא יסוד עולם, ויבדל, אין הבדלה זו הבדל ממש רק האור בא מצד היסוד והחשך מצד כ"י, ויש מבעלי האמת האומרים טוב הוא תפארת ואלו ואלו דברי אלהים חיים. שהו' ומשך הו' מוצאם א'. א"ל ר' מה פירוש טוב, א"ל אליהו ז"ל אמר בפיו בהטיבו את הנרות תרגומו באדלקותיה. והנה כוונת הענין נדלק האור כמדליק נר מנר, והנה הוא השדרה ונתן הכח להויות להמשך ולהתפשט ר"ל ה' ספירות אחרונות, וזהו כי טובים דודיך מיין, ר"ל ריבוי האור הבהיר הנדלק ומתנוצץ לכל צד. ר"ל לכל הספירות, ויין הנזכר בשיר השירים הוא חכמת אלהים וג"כ מה טובו דודיך מיין הוא חכמת אלהים, וגם אשקך מיין הרקח וגם הביאני אל בית היין ואם תבין שיין עולה ע'. וחכמה ע"ג זהו ג"ע בהרים ויעשנו שהכל משם. וסנהדרין ע"ג והבן שהיין ע' שמות הנאצלים מחכמת אלהים וג' נשארים ובמקומו יתבאר בע"ה. הראית בני שאור השני לא נאמר בו כי טוב שהרי ו' פעמים נכתב כי טוב נגד ו' ספירות והספירה השביעית לא נאמר בה כי טוב כי האור שיש בה טיפי חשך מאי כי טוב, זהו ויבדל אלהים בין האור ובין החשך, א"ל אותיות טוב מה מורים. א"ל ט' מורה על היסוד שהוא ספירה תשיעית והו' למכריע ראשון והב' לחכמת אלהים: