ספר הפליאה/יב
ד"ה ואת הו' בכל מקום זכר, את נקבה[עריכה]
ואת הו' בכל מקום זכר, את נקבה הוא ובית דינו, ואין צורך לבא הו' באת ראשון כי הוא עם השמים אבל את שני צריך ו' כי הוא עם הארץ. ולכן נתוסף הו' לזון את העולם ר"ל את הראשון רומז לזרועות והשמי' הוא במקום ו' ולכן כתיב את השמים בלי ו', אך את השני רומז בשוקים הוא עם הארץ והארץ מורה דין ע"כ היה צריך לומר ואת להיות גם הו' עמהם שהוא מורה רחמים ותוספת כענין שארז"ל ו' מוסיף לעולם ויהיה ואת כמו וה' הוא ובית דינו כי אע"פ שהשוקים עם הארץ גבר הדין וע"כ הו' עם הארץ, והואיל ויש ו' עם הא"ת א"כ האת הוא של ו' הנקרא שמים והאת נקרא יראה א"כ האת שהוא היראה היא של שמים וזהו יראת שמים וגם מלכות שמים מלשון של שמים. וראה שבינה אומר שמים תכין אמונתך היא האמונה ר"ל שהאמונה היא היראה כענין דכתיב ואמונתך בלילות וכתיב אמונתך סביבותיך זהו אמת ואמונה. ועתה אגיד לך הרשום בכתב אמת שהו' הנוסף בואת בא בכח כללו הוא אהיה ראשון ר"ל כח כללו מא' ועד ו' וו' עמהם עולה אהי'ה. כי מה לו' בלא כללו כי אהי'ה השיב הו' לאמת ר"ל תרבע אהי'ה ר"ל אהי'ה פעמים אהי'ה הוא אמת תתן אמת ליעקב הוא ו' הוא קו האמצעי גם ריבוע הו' עצמו נעשה ל"ו ר"ל ששה פעמים ו' עולה ל"ו זהו ה' קוינו ל"ו הוא צדיק חונן ונותן וע"כ הו' עם את לזון ולפרנס את העולם: